מדריך שכולו טוב

שיקום בריאות הנפש

הגדרת השיקום בבריאות הנפש

ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015

הארגון האמריקני לשיקום פסיכיאטרי (Psychiatric Rehabilitation Association, PRA אשר נקרא בעבר [USPRA[1) הגדיר את השיקום הפסיכיאטרי כ"מקדם החלמה, השתלבות קהילתית מלאה ושיפור באיכות החיים של אנשים שאובחנו עם הפרעה פסיכיאטרית כלשהי הגורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד. שירותי השיקום הפסיכיאטרי ניתנים בשותפות, הם ממוקדי אדם ופרטניים, הם חלק מהספקטרום של שירותי הרווחה והם צריכים להיות מבוססי ראיות. המוקד בשיקום פסיכיאטרי הינו לעזור לאנשים לפתח מיומנויות ונגישות למשאבים הנחוצים להם ולאפשר להם לבנות, באופן מוצלח ותוך שביעות רצון, הזדמנויות למגורים, לעבודה ולהשכלה בסביבות שהם בחרו".

בישראל, חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) הגדיר שיקום פסיכיאטרי כתהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות והמיומנויות של המתמודד, כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, והמלווה במעקב רפואי.

2.3 עקרונות השיקום בבריאות הנפש

תנועת הצרכנים בבריאות הנפש, ארגוני משפחות, ארגוני סנגור וקידום זכויות, חוקרים וקובעי מדיניות הובילו לגיבוש עקרונות הליבה של השיקום בבריאות הנפש[2]. הארגון האמריקני לשיקום פסיכיאטרי קבע כי שירותי השיקום הפסיכיאטרי ייעשו בשיתוף עם צרכני השירותים, וכי השירותים הפסיכיאטריים יהיו מכוונים לצרכים האינדיווידואליים של האדם ויתמקדו בסיוע למתמודד לגלות מחדש את הכישורים והמשאבים הפנימיים והחיצוניים שלו – תוך הגברת יכולתו להשיג את מטרות חייו באופן מוצלח.

עקרונות נוספים של השיקום בבריאות הנפש:

  • המטרה של השיקום בבריאות הנפש היא לסייע לצרכני שירותי השיקום לפתח מיומנויות ולאפשר נגישות למשאבים אשר יחזקו את יכולתם להשיג את מטרות חייהם ולהשתלב באופן מלא בקהילה, תוך התערבות מקצועית מזערית.
  • שירותי השיקום צריכים להיות ממוקדים באדם, לעודד תקווה ולהיות מכוונים לצרכים הייחודיים של צרכן השירות, במטרה לאפשר לו לגלות מחדש את כישוריו ומשאביו הפנימיים והחיצוניים.
  • שיתוף פעולה וקבלת החלטות משותפת המבוססים על שקיפות ומתן מידע נגיש ואמין לצרכן השירות מהווים תנאים בסיסיים לכל שירות שיקומי.
  • הגדרה עצמית והעצמה עומדות בבסיס השיקום בבריאות הנפש. לכל צרכן שירות יש את הזכות והחובה לקבל החלטות הקשורות לתהליך השיקום, כולל החלטות בדבר שירותים ותמיכות שהוא מעוניין או לא מעוניין לקבל.
  • שירותי השיקום צריכים להיות נגישים וזמינים לכל האנשים שעשויים ליהנות מהם. על השירותים להיות משולבים ומתואמים היטב עם שירותי טיפול פסיכיאטריים, שירותי בריאות, טיפולים אלטרנטיביים והתערבויות אחרות.
  • שיקום בבריאות הנפש צריך לאפשר פיתוח של רשתות תמיכה אישית על-ידי שימוש במערכות תמיכה בקהילה (למשל, חברים, בני משפחה או שכנים), יוזמות לתמיכת עמיתים וקבוצות לעזרה עצמית.
  • השיקום בבריאות הנפש צריך להדגיש את החשיבות של התערבויות מבוססות ראיות והתערבויות חדשניות ומבטיחות ככלים יעילים לקידום תהליכי שיקום, החלמה והשתלבות חברתית של המתמודדים.

בהתאם לעקרונות אלה מצופה כי נותני שירותי השיקום בבריאות הנפש יהיו בעלי כישורים אישיים ובין אישיים ובעלי ידע וניסיון בהעברת התערבויות מקדמות שיקום, החלמה והשתלבות חברתית.

 

המחקר[3] מצביע על כך כי איש השיקום צריך, בין השאר:

  1. להכיר את ההמשגה ועקרונות הליבה של השיקום הפסיכיאטרי וליישם אותם הלכה למעשה במהלך עבודתו.
  2. לסייע לצרכן השירות בזיהוי כוחותיו ולעודד תקווה, אמונה, בחירה ופיתוח הגדרה עצמית בדרך להשגת מטרות חייו.
  3. להיות בעל יכולת ליצירתיות וגמישות ובעל כישורים בין אישיים כגון יכולת הקשבה, הכלה ואמפטיה.
  4. להכיר את קשת שירותי הטיפול והשיקום הפסיכיאטריים ולהיות בעל יכולת ליצירת קשרים עם גורמים משיקים ומשלימים בקהילה.
  5. להיות בעל יכולת להגדיר, בשיתוף עם צרכן השירות, את המטרות השיקומיות, לבנות תכנית שיקומית אישית, ליישם את התכנית ולהתאים אותה לשינויים במידת הצורך.
  6. להכיר את הרקע המשפחתי, החברתי, התרבותי והרפואי של הצרכן ולנקוט ברגישות חברתית ותרבותית.
  7. להכיר וליישם מיומנויות מקצועיות של הערכה שוטפת, תכנון ומדידת תוצאות.
  8. לזהות מגוון סביבות ומשאבים בקהילה, תוך רתימת גורמי תמיכה משמעותיים, בתהליך השיקום וההחלמה.
  9. לזהות את החסמים החברתיים והממסדיים העומדים בפני צרכן השירות בבואו להשיג את מטרות חייו ולנסות, בשיתוף עם הצרכנים, להסיר או לצמצם חסמים אלו במידת האפשר.
  10. להכיר את ההיבטים האתיים של השיקום הפסיכיאטרי.

 

[1] לאתר הארגון היכנסו: http://www.uspra.org/

[2] להעמקה עיינו: טלר, י. (2008). בדרך למעלה: פרקים בבריאות נפש קהילתית. חיפה: אחוה; רועה, ד., טל, א., בלוש-קליינמן, ו., שרשבסקי, י., הדס-לידור, נ., תלם, ע., ולכמן, מ. (2011). השיקום הפסיכיאטרי: בדרך לפרופסיה. ביטחון סוציאלי, 86, 85-1.

[3] מתוך רועה ושות', ה"ש 22 בעמ' 16

גישות היסטוריות להבנת וטיפול בתחלואה נפשית
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
התפתחות שירותי בריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
מושגי יסוד בשיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
העברת התערבויות בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תהליך קבלת שירותי סל שיקום
קבוצת שכולו טוב
-
13.10.2015
מודל השיקום התעסוקתי
הגר אלוש סמנכ"ל שיקום
-
13.10.2015
מודל השיקום החברתי
ענבל בועז, מנהלת שיקום חברתי
-
13.10.2015
תכניות החברה והפנאי בקבוצה
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תרשים תהליך הפנייה לוועדת סל שיקום
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015