המגזין

ממפעל מוגן למותג הכשרתי- המהפכה השקטה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות נפשית

עירד אייכלר
-
01.02.2017

בעשורים אנו עדים לשינוי תפיסה מעמיק בכל הנוגע להשתלבות תעסוקתית של אנשים עם מוגבלות נפשית. ממצב שבו נפתחו מסגרות תעסוקה מוגנות שתכליתן לספק לאנשים מקום שהייה של מספר שעות ביום ותעסוקה שאינה מתכתבת עם דרישות השוק החופשי, אנו עדים היום לשירותי הכשרה ופיתוח קריירה בלב הקהילה ושיפור מתמיד בשיעורי השמה בשוק החופשי. תהליך זה הפך את ישראל לאחת המדינות המקדמות פיתוח שירותים חדשניים בתחום של שירותי ליווי תעסוקתי ופיתוח קריירה של אנשים עם מוגבלות נפשית. תהליך זה, שתפס תאוצה לאחר חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000), הנו תוצאה ישירה של מדיניות האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מחד ופיתוח שירותים גמישים ויצירתיים של ספקי השירות מאידך.

אולם, למרות התפתחות זאת, עדיין קיימים פערים ניכרים בין אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בישראל ובין האוכלוסייה הכללית, והדבר בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה. באופן טיפוסי, קיימים שלושה סוגי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות:

1) תעסוקה עצמאית בשוק החופשי; 2) תעסוקה נתמכת – מודל המשלב תעסוקה ושירותים תומכים, והמיועד לאנשים עם מוגבלות אשר זקוקים לתמיכה כדי לעבוד בשוק החופשי, ובכלל זה להכשרה לקראת שילוב בעבודה, לרכישת מיומנויות בעבודה ולתמיכה וליווי לאורך זמן לאחר ההשמה במקום העבודה. תעסוקה זו מאופיינת ביחסי עובד-מעביד ולעתים בתשלום שכר מינימום מותאם; 3) תעסוקה מוגנת אשר מיועדת לאנשים עם מוגבלות אשר בשל מוגבלותם ומיומנויותיהם התעסוקתיות שאינן תואמות את הדרישות של עבודות בשוק החופשי, אינם מסוגלים להשתלב בתעסוקה נתמכת או בתעסוקה עצמאית. כפי שיוצג בהמשך, סוג הפעילות במפעלים המוגנים הוגדרה באופן טיפוסי, כפעילות שיקומית וטרום תעסוקתית, לאנשים המתגוררים בקהילה וליבת התעסוקה התקיימה בקווי יצור של מוצרים שונים, או בענפי שירות ברמות תפעול שונות התואמות את יכולותיהם של המועסקים בהם. כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות (64ג', 2014), אף על פי שלא כל אדם עם מוגבלות מסוגל לעבוד, גם בקרב אנשים עם מוגבלות שיכולים לעבוד הפוטנציאל אינו ממוצה. כך למשל,  לפי הביטוח הלאומי, אף שכמחצי  ממקבלי קצבת נכות כללית יש פוטנציאל תעסוקה, פחות מ-20%  מהם עובדים. גם מניתוח שערך מכון ברוקדייל,  בשיתוף הביטוח הלאומי, עולה כי כ-200,000 אנשים שדיווחו שיש להם מוגבלות, והם בעלי עניין לעבוד, אינם מועסקים. מנתונים אלו ואחרים עולה השאלה, כיצד ניתן לשכלל את הרצף התעסוקתי ולוודא כי בכל אחד מהשלבים ניתנים שירותי הכשרה ושיקום אשר מגבירים את הסיכויים כי האדם יוכל להשתלב לבסוף בשוק החופשי לאורך זמן, בעבודה אשר מתאימה לכישוריו, רצונותיו ויכולותיו.

במאמר קצר זה אציג את הקונספט של מותג ההכשרה, שפותח בשיתוף עם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ואשר עשוי לקדם באופן משמעותי את מעמדם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות נפשית בישראל.

ממפעל מוגן ליחידה המשלבת

היחידה המשלבת מהווה מרחב שיקומי המקיים פעילות מסחרית עם אינטראקציה מידית עם הלקוחות של המוצרים/שירותים, ומורכב מצוות הכולל, בין השאר, מלווים תעסוקתיים ואנשי מקצוע מתחום השיקום. לעומת המפעלים המוגנים אשר מוקמו באזורי תעשייה בתוך חללי עבודה גדולים, ללא אינטראקציה משמעותית עם הקהילה וכמעט בלי ערך מידי וברור לתעסוקה של מקבלי השירות, היחידות המשלבות מאפשרות קשר יום יומי משמעותי עם לקוחות שבאים לסיורים במקום. היחידות המשלבות גם מייצרות מוצרים שיש להם קשר ברור ומידי לערך שמקבלי השירות מייצרים לקהילה שהם חלק ממנה (למשל, מפעלי שוקולד). בנוסף, לעומת המפעלים המוגנים בהם, לרוב, לא הייתה קיימת עשייה לקידום תהליכי יציאה לשוק החופשי, הצוות של היחידה המשלבת כולל רכזי השמה ומנהלי שיקום. אופי הצוות מקדם את השיח על התעסוקה הנתמכת לתוך המרחב המוגן ובפועל מעודד את מקבלי השירות להציג מטרות שכוללות השתלבות בעבודה. בהקשר זה, ולפי הרציונל התיאורטי והפרקטי של היחידה המשלבת, הקשר השוטף בין רכז ההשמה לבין מנהלי היחידות המשלבות אליהן מקבלי השירות משתייכים, מאפשר היכרות מלאה יותר עם הרצונות, הצרכים, הכוחות והקשיים של מקבלי השירות. כאשר מקבל השירות מביע רצון לצאת לשוק החופשי, רכז ההשמה שכבר מכיר אותו מלווה את תהליך חיפוש העבודה תוך המשך ליווי גם במסגרת המשרה בשוק החופשי. במקרים של נשירה ממקום העבודה בשוק החופשי יש לאדם אפשרות לחזור לתקופת ביניים למסגרת המוגנת ולהמשיך להיות מלווה בצורה אינטנסיבית על-ידי אותו רכז השמה ואותו מנהל שיקום שליוו אותו כאשר הוא עבד בשוק החופשי. בהמשך לכך, היכולת לנוע קדימה, אחורה והצידה בין התעסוקות וההכשרות השונות לבין התעסוקה הנתמכת, והאפשרות להמשיך לקבל תמיכה מאותם אנשי מקצוע הן בתקופות של התקדמות והן בתקופות של נסיגה, מעניקות בסיס איתן לתהליכים עמוקים וארוכי טווח של שיקום תעסוקתי.  במובן זה, היחידה המשלבת היוותה קפיצת מדרגה משמעותית בתפיסת שירות השיקום התעסוקתי, ממקום של תעסוקה למרחב של בניית תהליך אישי והשתלבות בקהילה.  אחד האתגרים המרכזיים ביחידה המשלבת כללו את היכולת לנטר את אופי וכמות הפעילות המסחרית (למשל, כמות ואיכות המכירות לקהילה) ואת האפשרות לאזן בין דמי השיקום, הכנסות הפעילות ויצירת תעסוקה משמעותית מספיק אשר תאפשר תהליכי שיקום תעסוקתי והשתלבות אפקטיבית בשוק החופשי. על כך בא לענות מותג ההכשרה, כפי שיוצג בחלק הבא.

מותג הכשרה

מותג ההכשרה מבוסס על העקרונות של היחידה המשלבת אך מוסיף עליו את הנדבך המסחרי אשר עשוי להשפיע באופן ישיר על אפקטיביות השירות וסיכויי ההשמה של מקבלי השירות. מותג ההכשרה הוא מרחב מסחרי, לאו דווקא פיזי, אשר מתקיימים בו תהליכי הכשרה לקראת השתלבות בשוק העבודה.

מותג ההכשרה מבוסס על שבעה עקרונות אותם אפרט בקצרה: נראות המקום, גמישות והמשכיות  השירות, מבנה הצוות, התאמה אישית, משמעות חברתית, מסחריות במידה מספקת, ומיקוד בהשמה ומדידה.

נראות המקום– ישנה משמעות רבה למקום ולנראות של המקום בו ניתן השירות לבין איכות השירות ויעילותו. כך למשל, יש הבדל בין הגעה כל בוקר למבנה תעשייתי מתפורר באזור תעשייה מרוחק, לבין הגעה לבית קפה במרכז מסחרי. המקום המכבד משפיע ישירות על הזהות התעסוקתית של מקבל שירות ההכשרה התעסוקתית ועל איכות תהליך ההכשרה וההשמה.

גמישות והמשכיות השירות– מהניסיון שלנו ומהספרות המקצועית עולה כי מקבלי שירות רבים זקוקים בשלבים ההתחלתיים של ההכשרה התעסוקתית זמני שהות קצרים במשך היום וגמישות בימי ההכשרה על מנת לעמוד במטרות שהציבו לעצמם. צורך נוסף קשור ליציבות הקשר עם גורם ההשמה המלווה גם לאחר תחילת עבודה בשוק העבודה. בגלל מבנה ההפעלה ואנשי הצוות, המותג ההכשרתי מאפשר גמישות בשעות הפעילות והמשכיות של הליווי גם לאחר ההשמה.

מבנה הצוות– הצוות במותג ההכשרה מורכב מאיש/אשת שיקום, רכז/ת ליווי לתעסוקה ומנהל/ת מסחרית. השילוב בין הדיסיפלינות השונות, שיתוף הפעולה והכבוד ההדדי מאפשר למקבלי השירות במותג ההכשרה לבחור ולצרוך את השירות שהם צריכים, בכמות ובאופן שהם צריכים בדרכם להשתלב בעבודה בשוק החופשי.

התאמה אישית–  מותג ההכשרה כולל מגוון משימות רחב כגון שירות לקוחות, עבודה עם תוכנות מחשב, שילוח, אריזה, הפקה ועוד. המגוון מאפשר למקבל השירות לבחור מה מתאים לו ללמוד ולעשות ומה יקדם אותו. הבחירה נעשית מידי יום ומשלבת בתוכה גם שיקולים מסחריים וגם את צרכי מקבל השירות. גמישות ההפעלה מאפשרת למקבל השירות לבחור את זמני הפעילות שלו בהתאמה למצב ולמטרות שהציב לעצמו.

משמעות חברתית–  השתלבות בקהילה קשורה בקשר הדוק למערכות היחסים והמשמעות החברתית שהאדם בונה עם סביבתו. מותג ההכשרה מאפשר למקבל השירות לפתח מערכות יחסים עם לקוחות המותג ולהביא ערך לחיי אנשים. המשמעות החברתית היום יומית הזאת מקדמת את התהליכים האישיים ומעודדת אנשים להאמין בעצמם. כך למשל, במותג ההכשרה של קבוצת שכולו טוב בו מייצרים נרות דקורטיביים, יצרו מקבלי השירות נרות למותג מסחרי מוביל. מקבלי השירות נסעו לסניפי הרשת כדי להציג את המוצר לקונים ולחוות כיצד הקונים מגיבים למוצר שהם ייצרו, דבר שנתן להם סיפוק רב ומשמעות רבה לעבודתם.

מסחריות במידה מספקת– הפעילות המסחרית מהווה זרז מרכזי בתהליכי השיקום התעסוקתי. המשמעות שניתנת על ידי אנשים לפעילות במותג ההכשרה, מסייעת למקבלי השירות להיות חלק אמיתי ומשמעותי בקהילה. דמיינו לעצמכם מותג הכשרה (חנות ספרים, למשל) שאף אדם לא נכנס אליה. לא ניתן יהיה לקיים תהליכים משמעותיים וכן לא היא לא תהיה ברת-קיימא לטווח הארוך. אחד הנושאים הבוערים בשיחות ודיונים על מרכזי שיקום מסחריים הוא דמי השיקום. הגמול אותו מקבל מקבל השירות מידי חודש. קיים מרמור רב בקרב מקבלי השירות על הסכומים אותם הם מקבלים בעת ההכשרה התעסוקתית.  מותג ההכשרה מחלק למעשה את כל ההכנסות מהפעילות המסחרית למקבלי השירות לפי מפתח שמעודד פרו-אקטיביות בתהליך השיקום. המפתח בנוי מבסיס מסוים ומגמול על מכירות או פעולות אחרות. סך כל ההכנסה במותג ההכשרה מחולקת למקבלי השירות. מבנה הגמול במותג ההכשרה מעודד מקבלי שירות לרצות לשפר את הכנסותיהם במהלך תהליך השיקום אך ביתר שאת, להשתלב בשוק העבודה ולקבל שכר מלא.

מיקוד בהשמה ומדידה – מותג ההכשרה הנו ממוקד בהשמה. כל המשאבים מרוכזים ותומכים במטרה הזאת. בכדי להתמקד, מודדים שלושה מדדי הצלחה עיקריים וכך את איכות השירות. מדדי ההצלחה כוללים: אחוזי השמה- כמה מקבלי שירות ממותג ההכשרה עובדים בשוק העבודה בתוך סך מקבלי השירות. זמן ממוצע לשהות-  כמה זמן בממוצע לוקח לאדם עד שהוא משתלב עבודה בשוק העבודה, ההתייחסות היא לממוצע ולא לפרט כי תהליכי השיקום הם אישיים וממוצע מראה מגמה. מדד איכות שלישי הוא זמן שימור המשרה לאחר ההשמה.

לסיכום

למרות שמצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות נפשית עדיין אינו משביע רצון, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי שירותי השיקום התעסוקתי משתכללים ומשתפרים מידי יום. בעשורים האחרונים עברנו ממודלים של מפעלים מוגנים המספקים שירותים לעשרות אנשים במקום מודר, בד"כ למשך שנים רבות, למותג הכשרתי שנמצא בלב העשייה המסחרית, אשר מאפשר פיתוח קריירה ומרחב בטוח בעת הצורך וחותר לכך שמקבלי השירות ייצאו בזמן המהיר ביותר לעבודה לאורך זמן בשוק החופשי. שינוי זה לא היה יכול להתרחש ללא שיתוף פעולה יוצא דופן בין האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות,  ספקי השירות בתחום התעסוקה והעולם העסקי. זוהי דוגמא חיה ליכולות של שירותים ציבוריים להיות דינמיים, אפקטיביים ומונעי למידה.

 

חשיפה
שמרי הדס גרונדמן. עמיתה מומחית ורכזת ליווי צרכנים נותני שרות.
-
27.04.2017
דו"חות שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בקבוצת שכולו טוב
ד"ר אמיר טל
-
03.04.2017
הזכות לבחור
צרכנית נותנת שירות בתכנית צרכנים נותני שירותים
-
08.02.2017
מקולטנים לרשתות עצביות – עידן הגרייה המוחית בפסיכיאטריה
דוקטור איל דהן
-
23.01.2017
על חמלה עצמית והחלמה
מיטל רונן (MA)
-
02.12.2016
כלב טוב- שיקום תעסוקתי בעזרת כלבים
אילת היילוייל
-
02.11.2016
סודות בחברה: על חשיפה בפני עמיתים לצוות
דן שוחט
-
30.10.2016
מה שקולך הפנימי אומר, זה החופש שלך
גילי פרימרמן
-
21.04.2016
העדפה מתקנת ושילוב מתמודדים בשוק החופשי
גל זהר
-
14.04.2016
שיקום חברתי כמקדם שילוב והחלמה: מדיניות וחזון
ורד שפיר- קיסר
-
14.10.2015
"אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב
ד"ר רבקה מושונוב
-
15.10.2015
מסע של 1,000 מייל מתחיל בסדנא קוגניטיבית קטנה
ד"ר אמיר טל
-
14.10.2015
מהתמודדות למומחיות מקצועית
מרים גולדברג
-
13.10.2015
להתאחות, ספרה של מיכל דסקל, המתארת את החיים בצל מחלתו של אחיה, שסבל מסכיזופרניה פרנואידית
מיכל דסקל
-
13.10.2015
התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית
ד"ר רנה בינה ועביר ותד
-
13.10.2015
התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה
ירדן כהן
-
13.10.2015
קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש
אילאיל צין
-
13.10.2015