מדריך שכולו טוב

שיקום תעסוקתי

מודל השיקום התעסוקתי

הגר אלוש סמנכ"ל שיקום
-
13.10.2015

היחידה המשלבת לשיפור ניידות התעסוקה בקרב מתמודדים

כתבה: הגר אלוש, OT, סמנכ"ל שיקום בקבוצת שכולו טוב

מטרתו של השיקום התעסוקתי היא לסייע לאנשים המתמודדים עם מוגבלויות לפתח את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם ולהתקדם על פני רצף אפשרויות התעסוקה. מהספרות המקצועית עולה כי מידת הניידות בין אפשרויות התעסוקה (למשל: מועדוני תעסוקה, מפעלים מוגנים ועבודה נתמכת) בקרב אנשים המתמודדים הנה נמוכה וזאת למרות ששיעור ניכר מהמתמודדים בתעסוקה מוגנת רוצים ומסוגלים להשתלב בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. בנוסף, למרות התפתחות של מודלים מבוססי ראיות בתחום התעסוקה הנתמכת בשוק החופשי, שיעור גבוה מן המתמודדים אשר עוברים לתעסוקה נתמכת אינם מצליחים לשמור על עבודתם לאורך זמן[1]. לכן, ישנה חתירה מתמדת לפיתוח של מודלים יעילים לקידום ההשתלבות התעסוקתית של מתמודדים בשוק החופשי.

מודל היחידה המשלבת – תיאור ורציונל

בהתבסס על עקרונות הגישה הקוגניטיבית-דינאמית[2], גישת ההחלמה[3], וגישת התפריט[4], מודל היחידה המשלבת חותר לסייע למתמודדים להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים. המודל מציע למתמודדים המבקשים להשתלב בתעסוקה

 

בשוק החופשי מנעד רחב של אפשרויות תעסוקה מגוונות בהן יוכלו לבחור ולהשתלב. הרציונל של המודל הוא כי התנסות במגוון סוגים של עבודות בשכר – בהתאם לרצון האישי, הכישורים, הצרכים והבחירות של האדם – הינן מרכיב חשוב בפיתוח יכולת להשתלב בשוק העבודה התחרותי לאורך זמן.

הלכה למעשה המודל מציע למתמודד הבוחר לקבל שירות במסגרתו מספר אפשרויות מקדמות תעסוקה, בהן הוא יכול להשתלב במקביל ובאופן מידי, מרגע קבלתו למסגרת. האפשרויות כוללות: (1) תעסוקה יצרנית במסגרת היחידה המשלבת, הכוללת תגמול כספי על פי שעה ושימוש בעבודה יצרנית לסוגיה לצורך למידה ופיתוח של הרגלי עבודה ומיומנויות, כמו גם הבנה רחבה יותר של מערכת עבודה ודרישותיה. (2) מערכי פיתוח מיומנויות והכשרות, הכוללים מערכים המוכוונים לפיתוח מיומנויות הרלוונטיות לעולם העבודה כגון תקשורת אסרטיבית או ניהול זמן, לצד הנגשה של הכשרות בקהילה, כדוגמת יישומי מחשב בתעסוקה, או הכשרה לתפקיד מסוים שמציע מקום עבודה בקהילה.          (3) מערכי הכנה, תמיכה וליווי בתעסוקה מתקדמת, הכוללים הקניית ידע וכישורים בנושאים הרלוונטיים לעולם העבודה בשוק החופשי, ליווי פרטני וליווי קבוצתי בתהליך ההשתלבות בעולם העבודה. (4) התנסויות תעסוקתיות, הכוללות התנסויות מגוונות בתעסוקה במשרה חלקית, החל מיום בשבוע, במסגרת עסק/חברה הממוקמים בקהילה, כיחיד או כקבוצה, בקבלת תגמול ע"י המעסיק באמצעות היחידה המשלבת או ביחסי עובד-מעסיק ישירים. (5) תעסוקה בשוק החופשי, הכוללת השתלבות בחצי משרה לפחות בעבודה בשוק החופשי, ביחסי עובד-מעסיק, בשכר מינימום ומעלה, או בשכר מינימום מותאם. כל מתמודד בוחר את השילוב המתאים עבורו בכל רגע נתון, ומתנסה בסביבות עבודה והכשרה שונות. כל זאת, תוך ליווי מקצועי רציף, הכולל התייחסות משותפת לתוכנית השיקום הפרטנית, תיווך ועיבוד של ההתנסויות אותן חווה המתמודד בעולם התעסוקה.

מאז תחילת יישום המודל בקבוצת שכולו טוב, מלבד התעסוקה היצרנית וההכשרות בקהילה, התנסו כמחצית מהמתמודדים ביחידות המשלבות גם בעבודות ברמות שכר שונות בשוק החופשי, ומעל לעשרה אחוזים מהמתמודדים אשר התחילו את התהליך במסגרת מוגנת, נמצאים כעת ביחסי עובד-מעסיק מלאים וקבועים בשוק החופשי. על מנת לבדוק את יעילות המודל באופן שיטתי יותר, אנו מקימים בימים אלה מסד נתונים שבאמצעותו נוכל לבחון לאורך זמן את השפעת יישום המודל על המצב התעסוקתי של העובדים ועל תהליכי השיקום, ההחלמה וההשתלבות החברתית שלהם. מסד נתונים זה יאפשר לנו להעריך את החוזקות והחסרונות של המודל ולהתאים את היישום לצרכים שיעלו.

לסיכום, ייחודו של מודל היחידה המשלבת בכך שהוא מציע כבר מתחילת התהליך טווח רחב של אפשרויות תעסוקה, אימון והכשרה המתקיימות במקביל, לבחירת המתמודד על פי רצונו האישי, בליווי ותיווך מקצועי רציף. כל זאת, במטרה לסייע למתמודד להשתלב בהצלחה בעבודה המתאימה לו בשוק החופשי ולהתמיד בה לאורך זמן.

[1] Brantschen, E, Kawohl, W, Rössler, W, Bärtsch, B, Nordt, C., (2014). Supported employment – improving competitive employment for people with mental illness: The role of motivation and social network. Journal of Vocational Rehabilitation, 40 (1), 41-47; Cook, J.A. (2006). Employment Barriers for Persons with Psychiatric Disabilities: Update of a Report for the President's Commission. Psychiatric Services. 57,1391-1405; Luciano, A, Drake, R.E., Bond, G.R, Becker, D.R., Carpenter-Song, E, Lord, S, Swarbrick, P, Swanson, S.G., (2014). Evidence-Based Supported Employment for People with Severe Mental Illness: Past, Current, and Future Research. Journal of Vocational Rehabilitation, 40 (1), 1–13.

[2] Hadas-Lidor, N., Weiss, P., and Kozulin, A. (2011). Dynamic Cognitive Intervention: Application in Occupational Therapy. In: Cognition, Occupation and Participation across the Life Span, Edited by Katz, N. AOTA Press, 3rd Ed.

[3] Drake, R. E., & Whitley, R. (2014). Recovery and Severe Mental Illness: Description and Analysis. Canadian Journal of Psychiatry. Revue Canadienne de Psychiatrie59(5), 236–242.

[4] Chandler, D., Levin, S., and Barry, P. (1999). The menu approach to employment services: Philosophy and five-year outcomes. Psychiatric Rehabilitation Journal, 23(1), 24-33.

 

גישות היסטוריות להבנת וטיפול בתחלואה נפשית
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
התפתחות שירותי בריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
מושגי יסוד בשיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
הגדרת השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
העברת התערבויות בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תהליך קבלת שירותי סל שיקום
קבוצת שכולו טוב
-
13.10.2015
מודל השיקום החברתי
ענבל בועז, מנהלת שיקום חברתי
-
13.10.2015
תכניות החברה והפנאי בקבוצה
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תרשים תהליך הפנייה לוועדת סל שיקום
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015