המגזין

כלב טוב- שיקום תעסוקתי בעזרת כלבים

אילת היילוייל
-
02.11.2016

בעשורים האחרונים אנו עדים לצמיחה בספרות המקצועית הנוגעת לקשר אדם-חיה. מספרות זאת עולה כי קשר עם בעל-חיים משפיע באופן חיובי על מדדים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים של האדם, דבר אשר הוביל לפיתוח התערבויות טיפולית ושיקומיות באמצעות בעלי-חיים באוכלוסיות רבות ומגוונות. במאמר זה אסקור בקצרה ספרות זאת ולאחר מכן אציג את 'כלב טוב', תכנית הכשרה תעסוקתית ועסק חברתי של מוליכי כלבים (dog-walkers) אשר משלב בין המעלות הקיימות בקשר שבין אנשים וכלבים לבין מודל תעסוקתי שתכליתו לקדם את ההשתלבות התעסוקתית של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית (להלן: מתמודדים). במהלך המאמר אשלב עדויות של משתתפי התכנית.

יחסי אדם-חיה וטיפול באמצעות בעלי חיים

פרויד, אבי הטיפול הפסיכולוגי, נהג לעיתים להכניס את כלבתו האישית, ג'ופי לחדר הטיפולים. פרויד הסביר, כי נוכחותה של ג'ופי נועדה לעזור לו עצמו להירגע ולהתרכז, אולם בהדרגה הוא שם לב שעצם נוכחותה עוזרת למטופלים ובמיוחד לילדים ולמתבגרים, לשוחח באופן חופשי יותר על נושאים כואבים (וסרמן 2010). מכך הסיק פרויד שנוכחות הכלב מעניקה למטופל תחושות של קבלה, ביטחון ושליטה.
מבחינה מחקרית, תחום הטיפול נחשף לראשונה לשימוש בבעלי חיים כמסייעים לטיפול פסיכולוגי בסדרת מאמרים ובספרם של לוינסון ומאלון ""oriented-Pet Psychotherapy בשנות ה–60 של המאה הקודמת. באחד ממאמריו החלוציים של לוינסון ("הכלב כקו-תרפיסט", 1967), הוא תיאר כיצד כלבו ג'ינגלס סייע במהלך טיפול פסיכולוגי בילדים. בהמשך הוא פרסם מאמרים נוספים המעידים על ההשפעה החיובית של נוכחות הכלב בעת הטיפול. בתחילה מטרתו העיקרית של לוינסון הייתה להיעזר בבעל החיים כגורם מדרבן בקרב ילדים שהתנגדו לטיפול אולם בהמשך המחקר שלו, ושל חוקרים אחרים, עלה כי טיפול באמצעות בעלי חיים רלוונטי להיבטים טיפוליים רבים באוכלוסיות מגוונות כגון מתבגרים, קשישים, אסירים, מתמודדים, אנשים עם אוטיזם, חולים במחלות כרוניות סופניות ועוד. להלן תיאור קצר של הספרות בהקשר זה.
מלסון (2001) מצאה שילדים הנמצאים בחברת כלב נינוח הם פחות מתוחים, משך תשומת הלב שלהם מתארך והם פתוחים יותר לאפשרויות חדשות של למידה והתפתחות. שליו (1996) מצא כי נוכחות בעל חיים בסביבת אנשים עם חרדות ודחק, מורידה מתחים ושומרת על בריאות נפשית. במחקר זה, וברבים אחריו, נמצא כי נוכחות כלב ובעלי חיים נוספים נמצא במתאם חזק להשפעות פיזיולוגיות חיוביות (למשל, ירידה בלחץ הדם ובעיות בריאות משניות כגון כאבי ראש ואלרגיות) ולהשפעות פסיכולוגיות מיטיבות (למשל, הורדת רמות חרדה ודיכאון ולחץ נפשי). בנוסף, מהמחקר עולה כי בעלי חיים הינן "מסכך חברתי", כי לכלבים בפרט יש תפקיד משמעותי כ"סוכן חיברות" משמעותי אצל האדם וכי הם מעניקים הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים. בהמשך לכך, מקייב (2001) מצא כי קשר עם חיית מחמד תורם לעלייה ברווחתם הנפשית והגופנית של זקנים ומפחית תגובות פיזיולוגית פתולוגיות כגון עיכוב ביצירת הורמונים או בהפרשתם, החמרה במצבן של מחלות לב ומחלות כלי דם, הפרעות במערכת העיכול והפרעות במערכת החיסונית. בנוסף, אנשים שמגדירים את עצמם "בודדים" מעידים כי התקשרות לחיית מחמד מספקת להם צורך בנחמה ואינטימיות, מעלה את העניין בסובב, תורמת לתחושת אחריות וגאווה ומהווה מטרה לחיים; הצורך לדאוג לצורכי חיית המחמד גורם לבעליו להתמקד בחיי היומיום ולשמור על תפקוד סביר. לכן זה לא מפתיע כי במקומות שונים בעולם, אולפו כלבי שירות שמטרתם לסייע למתמודדים עם מוגבלות נפשית ומוגבלויות נוספות בחיי היום יום. כך למשל, הכלבים יודעים להתריע מפני סיטואציות שעלולות להכניס את המתמודד לחרדה, וכן מקרקעים אותו ומהווים תמיכה רגשית בזמן הזיות. גם השימוש בכלבי שירות לחיילים משוחררים על רקע הפרעת דחק פוסט טראומטית הולך וגובר .(Ensminger, 2010) במחקר נוסף, (שיק, 2004) נמצא כי שילוב כלב אישי בטיפול בקשישים, שאושפזו לאורך זמן בבית חולים גריאטרי תרם לשיפור מצבם של המטופלים במישור הבריאותי, הגופני והחברתי ואף סייע במוטיבציה לשיקום. במחקר זה גם נמצא שהקשר עם הכלב הוא דינמי, וכולל אינטראקציה רגשית, פסיכולוגית, תפקודית וסביבתית-חברתית. השותפות בין הזקן לחיית המחמד תורמת לאיכות חייו: לעלייה בתחושת האושר, להפחתת הבדידות ולשיפור הבריאות הפיזית והנפשית.

עד כה התייחסתי לספרות העוסקת בטיפול בבעלי חיים. על מנת לעשות את הקישור בין ספרות זאת לבין 'כלב טוב', אתאר בחלק הבא את גישת ההחלמה בבריאות הנפש ואת הקשר בין גישת ההחלמה לתעסוקת אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית.

שיקום תעסוקתי והחלמה

אחת מההגדרות של החלמה בבריאות הנפש היא כי החלמה היא "מסע מרפא של השתנות, המאפשר לאדם עם התמודדות נפשית לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה שבה בחר, תוך חתירה למימוש מלוא הפוטנציאל האישי (Davidson & Tondora, 2011). תהליך ההחלמה הוא רב ממדי וארוך טווח, אינו ליניארי אלא משתנה לאורך זמן, וכולל בתוכו לרוב מרכיבים של תקווה, ערך עצמי, שייכות, העצמה אישית, תפקידים חברתיים בעלי ערך, השגת מטרות אישיות ויצירת חיים בעלי משמעות אישית. לכן, אחד מהדברים המשמעותיים בתהליכי ההחלמה, הוא עצם מציאת המשמעות והערך. פטרישיה דיגן (1996) מתארת החלמה כתהליך הרואה את האדם השלם מורכב מחלקים שונים ולא רק מהמחלה. לפי גישתה, אדם עם מגבלה נפשית הוא בן אנוש המסוגל לפעול, לשנות את מצבו, לדבר בשם עצמו ולקבוע את גורלו. בנוסף, לפי דיגן כל אדם הנו המומחה המרכזי בתהליך ההחלמה הייחודי שלו.

מהספרות המקצועית עולה כי קיים קשר משמעותי בין השתלבות בתעסוקה לבין קידום תהליכי החלמה. עבור רוב האנשים, כולל אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, השתלבות בשוק העבודה מהווה מרכיב חשוב בבניית הדרך אל בגרות, עצמאות ופיתוח זהות. מעבר לרווחה כלכלית, עבודה מספקת עבורנו שורה ארוכה של צרכים: פעילות, פרודוקטיביות, תחושת תועלת, אתגר, תחושת הישגיות, תרומה לחברה, תחושת שליטה ויכולת, שיפור מיומנויות, גיוון, בטחון פיזי וכלכלי, תמיכה חברתית ומגע בין-אישי. מחקרים מראים, כי עניין ואתגר מקדמים את תהליך ההחלמה וכי מחלימים רבים מתארים את העבודה כמסגרת המאפשרת לחוות אותם. מהספרות עולה כי רוב המתמודדים מביעים העדפה ברורה לתעסוקה בשוק הפתוח על עבודה מוגנת. על פי דיגן (2004) "עבודה בשכר ראוי חשובה ביותר לתהליך ההחלמה, שכן כמעט בלתי אפשרי לאדם ליצור לעצמו עתיד כשאינו חלק מהרקמה הכלכלית של התרבות בה הוא חי". בהמשך לכך, סאליבן (1997), בדק ומצא "כי עבודה נתפשת בעיני המתמודדים כמעניקה כוחות להתמודדות, ועל כן היא מהווה יעד נכסף. העבודה מאפשרת למתמודדים להיות עסוקים ולפתח סדר ושגרה בחייהם. העבודה גם נתפשת כתרומה לחברה ובכך מחזקת את תחושת הערך העצמי.
לייטנר, (2004), מתארת את גישת "משולש ההצלחה" לפיה השתלבות מוצלחת בעבודה מתבססת בראש וראשונה על תקשורת טובה בין שלושת הגורמים המעורבים: האדם עצמו, המעסיק ועובד השיקום, השואפים להשגת מטרה משותפת. מאחורי כל קודקוד קיימת מערכת שלמה, הכוללת את המרכיבים האישיים, העוצמות, החולשות והגורמים הסביבתיים אותם מביא כל אחד מהמעורבים בתהליך. לכן, לפי מודל זה, הקמת מערך תעסוקה נתמכת מחייב התייחסות לכל המערכות המפורטות, בכדי לאפשר תהליכי החלמה ושיקום אפקטיביים כך שהמשתקם ניצב בראש המשולש, כגורם התייחסות מרכזי. עובד השיקום מתפקד כציר מתווך בין המשתקם לבין המעסיק. כאשר מושג תיאום בין הצרכים של המעסיק והצרכים של המשתקם מתפתחת תקשורת ישירה בין השניים ועובד השיקום נסוג באופן הדרגתי. במצבים אחרים, כאשר יש ניגוד בין הצרכים, תפקיד עובד השיקום לתווך וליצור משא ומתן בין המשתקם למעסיק על מנת לאפשר להם להבין את הצרכים של הצד השני. עובד השיקום מחויב קודם כל לצרכיו של המשתקם. אם כן, תעסוקה משמעותית מהווה מרכיב מרכזי בתהליך ההחלמה, השיקום וההשתלבות החברתית של האדם.
כפי שיוצג בחלק הבא, מודל 'כלב טוב' חותר לקדם תהליכי החלמה באמצעות תעסוקה משמעותית ומתגמלת, תוך היעזרות בהשפעה החיובית שהכלבים (שהם בעצם "לקוחות הקצה") עשויים לספק למתמודדים שמוציאים אותם לטיולים, מטפלים בהם ולעתים מאלפים אותם.

'כלב טוב'

'כלב טוב' הנו תחום צעיר בקבוצת שכולו טוב ותחום חדש בעולם השיקום התעסוקתי של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. 'כלב טוב' עונה על צורך של מתמודדים אוהבי בעלי חיים, למצוא תעסוקה מועילה ותורמת בתחום העבודה עם בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט וזאת מתוך ההכרה כי נוכחות הכלב והתייחסויות אליו הם רכיבים בתהליך ההחלמה והשיקום המהווים גורם מוטיבציוני אצל המתמודד, המשפיע על רצונו לצאת מהבית ומקדם יכולת של לקיחת אחריות.
במסגרת 'כלב טוב', המשתתפים מקבלים הכשרה מקצועית מקיפה, עיונית ומעשית בכלבנות. ההכשרה מתבצעת בקבוצה והיא מאפשרת שיח חברתי ומקצועי בקבוצת השווים. היא כוללת ידע תאורטי ומעשי על מוצא הכלב והקשר שלו לקידום רווחת האדם משחר ההיסטוריה, שגרת יום של כלב, אילוף בסיסי, תקשורת כלבית, וטרינריה ועוד. במקביל, המשתתפים נפגשים אחת לשבוע לפגישה אישית ומקבלים ליווי אישי לאורך עבודתם השוטפת, במטרה לסייע בתהליך השתלבותם בשוק החופשי או הקמת עסק עצמאי. באמצעות ההשתלבות בתכנית נעשית עבודה על פיתוח וחיזוק מיומנויות עבודה רכות וקשות בעולם התעסוקה, מתקיים תהליך של מציאת הלקוח והכלב המתאים להולכה בסביבת המגורים, ונוצר קשר אישי בין כל הנוגעים בדבר; כל זאת תוך שימת דגש על יציבות והתמדה בעבודה, ניהול זמנים, תקשורת, הופעה ייצוגית ואחריות.

'כלב טוב' עובד על פי "מודל היחידה המשלבת" שפותח ומיושם בקבוצת שכולו טוב. מודל זה מאפשר למתמודדים "להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים" (אלוש, 2015). המשתתפים ב'כלב טוב' נמצאים בשלבי שיקום שונים (אשפוז יום, מפעל מוגן, תעסוקה נתמכת ושוק חופשי), והניידות בתוך מנעד אפשרויות התעסוקה מתאפשרת בכל רגע נתון לפי החלטת המתמודד ובעזרת אנשי השיקום. למודל מספר עקרונות שבאים לידי ביטוי ב'כלב טוב':
• תעסוקה יצרנית- המתמודד מקבל תגמול כספי על הולכה, על הכשרה ועל כל פעילות נוספת הנקראת בדרכו (רחצת כלב, שמירה על תוכי) לצורך למידה ופיתוח של הרגלי עבודה.
• מערכי פיתוח מיומנויות והכשרות- עם קבלתו של המתמודד לתחום, הוא מקבל חוברת הכשרה ומתחיל תהליך למידה אישי וקבוצתי, המכשיר אותו הן לתחום העיסוק והן לשוק החופשי, על ידי פיתוח מיומנויות קשות ורכות רלוונטיות.
• מערכי הכנה, תמיכה וליווי בתעסוקה מתקדמת- המתמודד מקבל ידע וליווי פרטני וקבוצתי בתהליך ההשתלבות בעולם העבודה, כדוגווקר ב'כלב טוב' או בכל תעסוקה אחרת, בין אם בשוק החופשי או בתעסוקה נתמכת נוספת.
• התנסויות תעסוקתיות- המתמודד מתנסה בהולכת כלבים לפחות פעם בשבוע בשכר, מעבר להכשרה ומפגשים אישיים. בהמשך, מתמודד בעל מספר לקוחות (וכמות מסוימת של הולכות), יכול לבחור להתקדם להיות שכיר ביחסי עובד מעביד בכלב טוב או להתברג באחת מחברות הדוגווקרים בשוק החופשי.
• תעסוקה בשוק החופשי- התעסוקה ב'כלב טוב' גמישה ומאפשרת השתלבות בחצי משרה לפחות בעבודה בשוק החופשי, ביחסי עובד-מעביד. כל מתמודד יכול לבחור את השילוב המתאים עבורו בכל רגע נתון. קיים מנעד אפשרויות הנע בין הולכת כלב מספר פעמים בשבוע בלבד או עבודה בשוק החופשי והולכת כלב פעם אחת בשבוע לשם ההתנסות המקצועית או כתחביב. כך או כך, מקבל המתמודד "ליווי מקצועי רציף, הכולל התייחסות משותפת לתוכנית השיקום הפרטנית, תיווך ועיבוד של ההתנסויות אותן חווה המתמודד בעולם התעסוקה" (אלוש,2015).
• עבודה כעצמאי/ת- המשתתפים יכולים גם לעבוד כעצמאיים. משתתפים הבוחרים בדרך זאת פותחים תיק של עצמאיים ומוציאים חשבוניות ללקוחות שלהם.

ב'כלב טוב' התקשורת בין המתמודד ללקוח מתנהלת בדיוק כמו במודל כך שלאחר תהליך היכרות מספק עם המתמודד, כאשר המתמודד ואיש השיקום מבינים ומגדירים את צרכיו, יכולותיו ורצונותיו, מתחיל חיפוש של הלקוח המתאים והכלב המתאים להצמדה מדויקת ככול שניתן. בתהליך זה נבדקים פרמטרים שונים (גודל כלב, טמפרמנט, קירבה לבית, ימים ושעות הולכה וכדומה) והמתמודד בסופו של דבר מקבל את ההחלטה אם כן או לא להוליך את הכלב. משנעשתה הצמדה, פותחים קבוצת וואטסאפ משותפת (דוגווקר, לקוח ומנהל אזור) דרכה מתנהלת התקשורת (הגעה לטיול עם הכלב, אירועים חריגים אם היו, בקשות מיוחדות מצד הלקוח, דיווח על סיום טיול, משמרות לשבוע הבא ועוד היד נטויה). מנהל האזור מקפיד לתווך את הקשר, ללכת ביחד בהולכות הראשונות עד שהמתמודד ומנהל האזור מרגישים שאפשר לסגת אחורה. מנהל האזור תמיד בתמונה ותפקידו כמתווך נישאר בעינו, אולם האינטנסיביות היא על פי צורך ומשתנה בהתאם לאירועים שונים ודוגווקרים שונים). בתהליך זה מתפתח דיאלוג בין הדוגווקר והלקוח אשר מאפשר תקשורת פתוחה ולמידת כישורי עבודה מול לקוחות.

א', מתמודד באמצע שנות הארבעים לחייו, פוטר מעבודתו לפני כ- 10 שנים. מצבו הנפשי הלך והידרדר עד שלאט לאט קמלו כל מעגלי חייו והוא הסתגר בביתו. במשך עשור לא הצליח לגייס כוחות לצאת מהבית והיה חסר מוטיבציה לפתח שיגרת חיים חדשה. בתקופה האחרונה החל להתנדב בכלביה העירונית של תל אביב ואף לקח כלבים לאומנה. א' מספר: "הכלבים הצילו אותי… עכשיו אני חייב לצאת מהבית, חייב בשבילם". א' מקבל שירות בכלב טוב למעלה מארבעה חודשים, כיום יש לו שלושה לקוחות מרוצים. הוא נתפס כדוגווקר מנוסה ומקצועי מאוד, מנהל תקשורת מצוינת עם לקוחותיו, שמעריכים אותו מאוד ויודע לנהל זמן, כך שיוכל לעמוד בכל משימותיו  באופן הטוב ביותר. סביבת הכלבים תורמת רבות לשיקומו, הוא מרגיש בעל ערך ומעורה בחברה. "הכלבים מקבלים אותך כמי שאתה… הם לא שופטים ולא מעבירים ביקורת… הם אוהבים".
כאמור, הדיאלוג הנוצר בין הלקוח למתמודד הוא קריטי לתהליך השיקום מחד ולמתן השירות מאידך.
מ', מתמודדת בסוף שנות ה- 40, חיה עם הוריה הקשישים והחולים וכל עיסוקיה הם סביב התמיכה בהם, ליווי לבדיקות וטיפולים וכן ניקיונות הבית. כאשר הצטרפה ל'כלב טוב' חיפשנו עבורה לקוחה שצריכה עזרה בהולכת כלבים בעודה בבית, כיוון שמ' חרדה להיכנס בגפה לבית ריק. הלקוחה שנמצאה למ' הייתה מדויקת עבורה וענתה לכל הקריטריונים המשמעותיים שחיפשנו, לקוחה בבית, אמא לתינוקת עם כלבלב קטן בשם ביסלי, במרחק של 15 דקות הליכה מסביבת המגורים. מ' התחילה להוליך את ביסלי באופן שוטף, תוך שהיא מספרת ללקוחה כמה "ביסלי עושה לה טוב" וכמה כלב טוב "מאוורר אותה". באוגוסט, הלקוחה יצאה לחופשה בת שבועיים. באותה תקופה מצבה הנפשי והגופני של מ' הידרדר. משהלקוחה חזרה, מ' עצמה יצא מהעיר לחופשה בת שבועיים, כאשר חזרה, נבצר ממנה להגיע להולכות כיוון שקיבלה תגובה אלרגית לחומר כימי וידיה היו חבושות (בדיעבד הסתבר שהלכה לעזור לבת משפחה בעבודות ניקיון בזמן שיפוצים). בתקופה זו, ניהלנו שיחות לא סדירות (מתמודדת ללא טלפון חכם, וללא שיחות יוצאות בדרך כלל). מ' נעדרה מהולכות יותר משלושה שבועות, כל אותה תקופה נשמר הקשר עם הלקוחה, ניהלנו דין ודברים והולכתי את ביסלי על מנת לשמור למ' על המקום. הלקוחה חששה לאבד את האמון, אך מכיוון שקיבלה שירות והעבודה נעשתה בשקיפות, היא הרגישה מגויסת לעזור למ' לחזור לשגרת עבודה. מ' חזרה להולכות, מצבה הפיזי והנפשי משתפר, היא עקבית ומרגישה חיונית ושסומכים עליה.

'לכלב טוב' ערך חברתי סביבתי משמעותי. מבין חברות הדוגווקרים הקיימות, זו החברה היחידה המתנהלת כעסק חברתי. באמצעות המיזם בעלי הכלבים נהנים הן משרות הולכת כלבים והן מהיותם חלק בשילוב מתמודדים בחברה במטרה לנפץ את הסטיגמה. בנוסף, באמצעות תהליך הכשרה מקצועי של "קבוצת שווים", מוסדר ועקבי (אחת לשבוע במועד קבוע), הכולל "סמלי סטטוס" (חולצה, תג שם, חוברת הדרכה ואביזרים), באמצעות מפגשים אישיים שבועיים ובניית קשר מול כלב ולקוח, חווים המתמודדים חוויות של הצלחה, חוויות מעצימות שמשיבות את כוחם הנפשי ותורמות לפיתוח קשרים חברתיים.

ב', מתמודד בשנות ה 50 לחייו, הגיע לכלב טוב לאחר מספר שנים ללא תעסוקה משמעותית. הופעתו הייתה מרושלת, הוא שירשר סיגריות בזו אחר זו ולא הסכים לצאת מההוסטל. את המפגשים הראשונים הסכים לקיים בתוך ההוסטל או בקרבת מקום. עם הזמן, באופן הדרגתי ומבוקר, רכש אמון בעצמו ובמיזם, הסכים להתרחק והמפגשים בהוסטל הוחלפו במפגשים בגינת כלבים. ב' גילה עניין בידע התאורטי ובהכשרה המעשית והמפגש עם הכלבים החזיר לו זיכרונות מן העבר "היו לי כלבים באופירה". במשך הזמן אף קיבל לקוח והתחיל להוליך כלב באופן קבוע. ב' נקשר מאוד לכלב, היציאה מההוסטל והחיבור ללקוח מחייבת הופעה מסודרת וייצוגית, מתן שירות משמעותי ופיתוח תקשורת שותפת עם הלקוח. כל אלו גורמים לב' להגיע באופן עקבי, מתוך מחויבות לקשרים שהוא עצמו יצר. בתכנית השיקום שביצענו לאחרונה חזר שוב ושוב על המשפט: "היום אני רק בעבודה… נותן את כל כולי רק לעבודה".

'כלב טוב' שם לעצמו מטרה להתפתח באפיקים שונים וליצור הזדמנויות תעסוקה נוספות בסביבת בעלי החיים. נכון להיום, התפתחו מספר תפקידים בתוך התחום שיאפשרו למתמודדים מנעד תעסוקתי מגוון ויכולת התנסות על פי רצונות, עניין ויכולת. כך למשל, דוגווקר מקצועי עם ניסיון בהולכת כלבים, בעל עניין ללמד חברים ויכולת פרקטית (ניהול זמן, כמות הולכות) חונך דוגווקר אחר בתחילת דרכו. דוגווקר שאוהב עבודות מחשב ואינטרנט, אמון על פרסום ושיווק אינטרנטי ודוגווקר שחפץ בהזדמנות לשלב עבודה בבית קפה בשוק החופשי, מקבל את מלוא התמיכה ומשיג את ההזדמנות. הצוות המקצועי ב'כלב טוב' בעל חזון לפתח את התחום לממשקים שונים בשילוב בעלי חיים ולקוחות. הולכות כלבים הן ראשית הדרך, אך לא מן הנמנע כי יפותחו אפיקים נוספים כגון פנסיון כלבים וחנות חיות בהם מתמודדים ייקחו חלק בשירות לקוחות, במכירה, באחזקה ובתפעול. המתמודדים שותפים לחזון, מיצרים לעצמם רעיונות ואפשרויות להתפתח ולהשתלב בקורסי כלבנות מקצועיים.

א' מתמודד בסוף שנות ה 20 לחייו, מקבל שירות של 'כלב טוב' אוהב מאוד כלבים ואף היה מאלף בעברו, גופו מקועקע מאוד ולראשו חובש כיפה. במשך כשנתיים לא הצליח לשמור על רצף תעסוקתי משמעותי. גם בכלב טוב יודע עליות וירידות, לעיתים רוצה להתקדם ולייצר לעצמו תעסוקה משמעותית שסובבת סביב הולכות כלבים, אילופם והשתלבות בעבודה בכלביה. לעיתים אחרות, מבטא את רצונו לבחון אפשרויות תעסוקה אחרות בשוק החופשי, שאינן כוללות עבודה עם בעלי חיים כלל. אולם, כאשר מוליך כלבים, יוצר עניין סביבו וסיטואציות חברתיות משמעתיות. לא אחת נעצרים אנשים במסווה של "אפשר ללטף את הכלב"? ומתחילים לפתח שיח "מותר לדתיים לעשות קעקועים"? קעקועיו נראים למרחוק ומהווים אמצעי סימבולי לתחושות ורגשות אוניברסלים, כך למשל, לא פעם תוך כדי ליטוף הכלב, משוחחים עימו עוברי אורח על "החלק החסר בפאזל"… "כולם מחפשים את אותו חלק".

קשיים ואתגרים

התעסוקה ב'כלב טוב' טומנת בחובה אתגרים. ממפגשים שערכתי עם מתמודדים, משפחות ואנשי שיקום אודות 'כלב טוב' נשמעו קולות לפיהם הולכת כלבים לא בהכרח נתפסת כמקצוע בעל ערך "בסך הכול להוליך כלב"… "לאן אפשר להתקדם מזה…". נוסף על כך, זוהי עבודה פיזית לא פשוטה, המצריכה הולכת כלבים בכל תנאי מזג האוויר ולכל סוגי וגדלי הכלבים. זמני הולכה יכולים להשתנות על פי בקשת לקוח. לכן העבודה מצריכה גמישות מחשבתית וניהול זמן, על אחת כמה וכמה כאשר ישנו יותר מלקוח אחד. לעיתים הקושי נובע מעודף מוטיבציה לתעסוקה עם כלבים, שבפועל טרם עולה בקנה אחד עם היכולות.
ת' וח' שני מתמודדים שגדלו בעולם החרדי, הגיעו ל'כלב טוב', כיוון שמיצו כל אפשרות תעסוקה מוגנת אחרת. מסגרת התעסוקה הצטיירה מתאימה, ועל אף שנרתעו מכלבים (מעולם לא באו עימם במגע), היום, הם יושבים בפגישות תוך שהם מעסים את הכלב ומתרפקים עליו. הם מתארים ביטחון עצמי גבוה יותר ודימוי עצמי גבוה יותר, הם לא נרתעים כאשר עובר מולם כלב, גדול ככול שיהיה. "עכשיו, כשאני יודעת שהכלב נושם עמוק כי הוא מקרר את עצמו (הלחתה), אני כבר לא פוחדת שיינשך אותי". כל המתמודדים לעיתים מתרפקים על העבר, משווים את חייהם היום ואיפה הם יכלו להיות… מדברים בצער על ההתמודדות "תראי אותי, מה אני עושה היום… רק מוליך כלב… אני בן 40" מאידך מתארים "היום אני הולך לאוליב… אהבת חיי".

ע' בקונפליקט עם עצמו בכל הולכה מחדש, המשימה להגיע לכלבה לעיתים מאוד מורכבת עבורו. הכלבה שנמצאה מתאימה לו, היא מרחק של 20 דקות נסיעה בתחבורה ציבורית ועוד 5 דקות הליכה. בנוסף על כך, זוהי כלבת לברדור עם נטייה לנבור ולשאוב כל מה שאפשר בדרך. ע' מעבר להיותו "סובל באוטובוס, סובל ללכת בשמש ולהזיע כמו חיה ולהיות מטונף", חרד שהכלבה "תאכל רעל ויקרה לה משהו". לעיתים רבות בסיום הולכות שולח לי הודעות טקסט ארוכות המתארות את הקשיים והחרדה. עם זאת, הוא כל כך קשור לכלבה שלו, "כל כך נהנה לזרוק לה כדור בגינה ולשחק איתה", שהיא הסיבה שלו "לצאת מהבית ולסבול בשבילה".
י' מתמודד כבן 30, אוהב מאוד את סביבת בעלי החיים בכלל והכלבים בפרט, לדבריו הוא "נפגע בקלות ולוקח כל דבר ללב".. י' התחיל את תהליך ההכשרה ולאחר כחודש הפסיק, עוד בטרם התחיל הולכות. לאחר כחודש הפסקה, רתמנו אותו שוב למיזם, גייסנו יחד כוחות משותפים ויצרנו אמון הדדי. משהתייצב הקשר, קיבל לקוח אחר לקוח ונהנה מהיותו משמעותי ובסביבת כלבים, חווה חוויות של הצלחה והתקדם. אולם, י' גילה קושי רב בנושא התקשורת מול הלקוח. שוב ושוב תרגם את הפגישה עם הלקוח והעדכונים בהודעות טקסט כ"לא סומכים עלי" "לא מאמינים לי". שוב ושוב הכריז "תני לי עשרה כלבים ואוליך אותם בקלות". העבודה על חשיבות התקשורת מול הלקוח נעשתה בעזרת התיווך עם הלקוחות שבסופו של דבר גרמו לו להבין את עצמו בסיטואציה. ההבנה הגיעה בשיחה על אחריות באחד מימי ההכשרה הקבוצתית. י' הבין שאם מישהו היה מוליך את הכלבים שלו, כמובן שהיה רוצה להכירו ולדעת במדויק כל פרט על הטיול. עם כל הקושי הקיים אצל י' (ללא טלפון חכם, מתקשה בכתיבת הודעות, מתקשה בשיח מול לקוחות) הקשר הפך להיות רציף יותר וישיר מולו.

סיכום ומסקנות

'כלב טוב' הינו מיזם לשיקום תעסוקתי המיועד למתמודדים שאוהבים סביבת עבודה בקרבת בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט. נכון להיום התחום מונה קרוב ל-50 מתמודדים בשלבים שונים בתהליך השיקום שלהם. 'כלב טוב' מלווה ומכשיר מתמודדים למקצוע הדוגווקר, מתוך הבנה כי פעילות יום יומית קבועה ומשמעותית במסגרת מעניינת ומאתגרת, תורמת לתהליך ההחלמה וההשתלבות בקהילה. דרך העבודה הייחודית, תואמת את "גישת משולש ההצלחה" ומתבססת על קשר ישיר ואישי בין מתמודד- איש שיקום ולקוח. אולם ב'כלב טוב' קיים גם כלב שמהווה גורם מוטיבציוני לרצון הראשוני ליציאה מהבית וללקיחת אחריות.
במערכת היחסים הנרקמת במשולש, עובדים כולם יחד על מיומנויות רלוונטיות לשוק התעסוקה, כמו גם לחיים בכלל. מערכת היחסים הנוצרת בין הכלב והמתמודד, תורמת לגיוס כוחותיו למשימה. "הכלב תלוי בי", "הכלב מחכה לי" מתורגם ל "מישהו תלוי בי… מישהו מחכה לי…" עובדה המהווה תחושה של תרומה ומועילות. שעות הולכת כלבים מתורגמות לדמי שיקום, האפקט הכלכלי משפיע על תחושת הערך העצמי והדימוי העצמי.
עבודה עם כלבים טומנת בחובה למידה של מיומנויות חדשות ושיפור של מיומנויות קיימות במישורים שונים. מיומנויות קשות הקשורות לכלב ממקצעות את הדוגווקר בתחום העיסוק, תורמות להגדלת טווח תנועה ושיפור במוטוריקה עדינה וגסה גם יחד (התעסקות עם אביזרים שונים, ריתמות/ קולרים/ צעצועים/ פתיחה וסגירה של דלתות ושערים של כלובים וגינות כלבים, התנסות בהולכות כלבים שונים בעלי טמפרמט שונה, גודל שונה וכדומה). בתחום המיומנויות הרכות, העבודה עם לקוח וכלב אישי דורשת אחריות, התמדה ומסירות בעבודה ומחייבת תקשורת מול לקוח, ניהול זמנים, תכנון מול ביצוע וכדומה. כאשר דוגווקר, יוצא לשטח עם ביטחון, זקוף קומה ועם ראש מורם על מנת לבחון ולצפות אירועים שיכולים לקרות בדרכו, הוא מתרגם את כל המיומנויות לכדי מעשה. הוא משתף את הלקוח על חוויותיו בטיול ומקבל פידבק מידי מהכלב ומהלקוח. הוא בדרך כלל חווה חוויות של הצלחה, אנו פותחים חוויות אלה במפגשים קבוצתיים ואישיים, מנתחים ולומדים. זוהי למידה פעילה שמעצימה את המתמודד. כאשר משימת ההולכה הופכת קשה ומורכבת עקב קשיים אובייקטיבים של המתמודד, אנו פורטים תחושות וחוויות ולומדים גם מחוויית התסכול. כך או כך, אנו נמצאים יחד בתהליך למידה משמעותי ואין סופי התורם לשיקומו של המתמודד, סוללים יחד דרך ארוכה ומפותלת להמשך עשייה והדינמיקה הנוצרת בין הדוגווקר, הלקוחות ועוברי האורח בטיול, אכן מאפשרת שילוב מתמודדים באופן מלא בקהילה.

מקורות

אלוש, (2015). מודל היחידה המשלבת בקבוצת שכולו טוב. מגזין שכולו טוב.
דודאי, ר. לייטנר, ר. וקס, ס. "העבודה כמפתח להחלמה" (Roger, 1995) בתוך: שיקום והחלמה בבריאות הנפש קריאה מנקודות מבט שונות, פרקטיקה ומחקר. 467-482.
וסרמן, א. (2015) טיפול פסיכולוגי בעזרת כלב: נקודת מבט אקזיסטנציאליסטית בתוך: חיות וחברה כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים. גיליון 52.
פיראני, ע. (2005), טכניקת התערבות חדשה ATT (התערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים) אצל מכורים בעלי הפרעת דחק פוסט טראומטית ((PTSD בתהליך החלמה. בתוך: חיות וחברה כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים. גיליון 27.
שיק, ש. (2004), שילוב חיות מחמד בטיפול בזקנים בתוך: חיות וחברה כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים. גיליון 24.
שליו, א. (1996), המרפא הפרוותי- חיות מחמד כאמצעי תראפי: תאוריה, מחקר ומעשה. צ'ריקובר, תל אביב.

Ensminger, J. (2010). Service and therapy dogs in the American society. Science, law and the evolution of canine caregivers. Thomas. Springfield. Illinois, USA. 5, 10.

Levinson, B. (1962). The dog as co-therapist. Mental Hygiene, 46, 59-65

Mallon, G. P. (1992). Utilization of animals as therapeutic adjuncts with children and youth: a review of the literature. Child and Youth Care Forum, 21(1), 53-67

http://www.ispraisrael.org.il/Web/Rehabilitation/recovery/Default.aspx

הכותבת מנהלת אזור ת"א בכלב טוב מבית קבוצת שכולו טוב

Comments are closed.
חשיפה
שמרי הדס גרונדמן. עמיתה מומחית ורכזת ליווי צרכנים נותני שרות.
-
27.04.2017
דו"חות שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בקבוצת שכולו טוב
ד"ר אמיר טל
-
03.04.2017
הזכות לבחור
צרכנית נותנת שירות בתכנית צרכנים נותני שירותים
-
08.02.2017
ממפעל מוגן למותג הכשרתי- המהפכה השקטה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות נפשית
עירד אייכלר
-
01.02.2017
מקולטנים לרשתות עצביות – עידן הגרייה המוחית בפסיכיאטריה
דוקטור איל דהן
-
23.01.2017
על חמלה עצמית והחלמה
מיטל רונן (MA)
-
02.12.2016
סודות בחברה: על חשיפה בפני עמיתים לצוות
דן שוחט
-
30.10.2016
מה שקולך הפנימי אומר, זה החופש שלך
גילי פרימרמן
-
21.04.2016
העדפה מתקנת ושילוב מתמודדים בשוק החופשי
גל זהר
-
14.04.2016
שיקום חברתי כמקדם שילוב והחלמה: מדיניות וחזון
ורד שפיר- קיסר
-
14.10.2015
"אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב
ד"ר רבקה מושונוב
-
15.10.2015
מסע של 1,000 מייל מתחיל בסדנא קוגניטיבית קטנה
ד"ר אמיר טל
-
14.10.2015
מהתמודדות למומחיות מקצועית
מרים גולדברג
-
13.10.2015
להתאחות, ספרה של מיכל דסקל, המתארת את החיים בצל מחלתו של אחיה, שסבל מסכיזופרניה פרנואידית
מיכל דסקל
-
13.10.2015
התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית
ד"ר רנה בינה ועביר ותד
-
13.10.2015
התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה
ירדן כהן
-
13.10.2015
קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש
אילאיל צין
-
13.10.2015