המגזין

התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות

התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה

ירדן כהן
-
13.10.2015

התערבות חדשה SCIT  המטרתה להגביר את הקוגניציה החברתית והאינטראקציה הבין אישית, ירדן כהן, מנהלת אזור המרכז בתכנית "יאללה מבלים אחרת", בין תיאוריה לפרקטיקה

תחום "יאללה מבלים אחרת" בקבוצת שכולו טוב פועל לקיום מפגשים חברתיים איכותיים ומגוונים, לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית על מנת להגביר עצמאות חברתית, עשייה מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי, השתלבות ומעורבות מלאים בקהילה וחוויה חברתית חיובית באופן נורמטיבי לחלוטין.

השנה, כחלק משיפור השירות, פתחנו קבוצת אימון בקוגניציה וביחסי גומלין חברתיים SCIT (Social Cognition Interaction Training) לשיפור מיומנויות חברתיות. בשורות הבאות אני מבקשת לתאר בפניכן/ם את המודל ואת הרשמים שלנו מהעברתו הלכה למעשה.

מהו הSCIT?

SCIT היא התערבות קבוצתית מקדמת החלמה ומבוססת עדויות מחקריות שמטרתה שיפור וחיזוק יכולות הקוגניציה החברתית והאינטראקציה הבין אישית של אנשים המתמודדים עם תחלואה נפשית. ההתערבות כוללת בין 20-24 מפגשים על בסיס שבועי, כאשר הכלים הניתנים למשתתפיה הינם ספר הדרכה, קטעי וידאו, מצגות, דוגמאות לניתוח סיטואציות חברתיות, משחקי תפקידים ותרגול שיעורי בית עם שותף לתרגול.

ההתערבות מבוססת על מודל ה- CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) והונהגה לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי בארה"ב, עבור מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה, אשר נמצאו אצלם קשיים בכישורים חברתיים. בהמשך, נמצא כי התערבות זאת רלוונטית ויעילה גם לאנשים עם התמודדויות נפשיות נוספות.

הקשיים הקיימים בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר לתפקוד חברתי

  1. הצורך בסיום (אי סובלנות לדו משמעותיות/ ערפול)- מקושר עם הנטייה לקצר את החיפוש לראיות המסבירות את המצב ולקפוץ למסקנות פזיזות במצבים חברתיים.
  2. החצנה והפנמה של ייחוסים כהסבר למצבים שליליים- אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה, נוטים להאשים את עצמם בגורמים חיצוניים ולהאשים אחרים ולא את המצבים עצמם כאשר הם נתקלים במאורע שלילי.
  3. פגיעה בתיאוריה של הדעת (theory of mind) – היכולת לדמות במוחו של אדם את התחושות המנטאליות של אחרים ולא רק את של עצמו.
  4. פגיעה בתפיסת רגשות- כוללת קשיים בזיהוי רגשות בהבעות פנים. הפגיעה בתפיסת רגשות מחמירה את מכלול הקשיים המוזכר מעלה, כפי שהם מיושמים בתפקוד בינאישי.

על מנת לסייע בפיצוי על קשיים אלה ואחרים פותחה תכנית ה SCIT.

שלושת מרכיבי ה SCIT

בהתערבות זאת מנחי הקבוצה מאתגרים את המשתתפים לספר לקבוצה על מצבים חברתיים בהם נתקלו ולאחר מכן מפרקים את הסיפור לשלושה רכיבים: מחשבות, רגשות והפעולות בהם נקטו. לאחר מכן, המנחים מציגים אלטרנטיבות שונות לרכיבים אלו.

מהמשולש (מחשבות, רגשות ופעולות) לומדים המשתתפים להסיק מסקנות בצורה לא אוטומטית ולהפעיל חשיבה נוספת ולבחון את רגשותיהם לגבי מצבים חברתיים. תרגול המשולש עם הקבוצה ועם שותפיהם לתרגול בבית, מאפשר למשתתפים להרחיב את ארגז הכלים שלהם ולכן להתנהג בצורה יותר מושכלת עם האנשים בחייהם, דבר המוביל לשינוי חשיבתי לטווח הארוך, חיזוק והעמקת הקשרים החברתיים.

 

 

המפגשים בהתערבות מתחלקים לשלושה חלקים: הראשון, מתמקד ברגשות: בחינת תפקיד הרגשות במצבים חברתיים ופיתוח כישורים לזיהוי הרגשות. השני, מתמקד בפענוח מצבים: ייחוס נטיות, קפיצה למסקנות, מצבים מעורפלים, הבחנה בין עובדות לניחושים ואיסוף מידע. השלישי, מתמקד בבדיקה: בשלב זה מתבצעת הכללה ויישום של הכישורים על בעיות יומיומיות.

דוגמא למפגש מה-SCIT

באחד המפגשים הראשונים אשר התמקד ברגשות, למדנו על רגשות אוניברסאליים אשר מוגדרים כקשת של רגשות הקיימת בכל התרבויות בעולם. עם זאת, ישנם רגשות אשר מקבלים ביטוי שונה, ישנם רגשות אשר מקבלים ביטוי זהה וישנם רגשות אשר קיימים בתרבות אחת אך נעדרים מהשנייה. במחקרים אשר נערכו בתרבויות מכל העולם, החל ממדינות מערביות, מדינות עולם שלישי ושבטים נידחים, נמצאו שישה רגשות אשר מקבלים ביטוי אחיד בכל התרבויות, ביטוי זה נראה בהבעות הפנים אשר מפגין האדם כתוצאה מהרגש אותו חש. רגשות אלו הם: כעס, פחד, הפתעה, גועל, שמחה ועצב.

 SCIT

במפגשים למדנו רגשות אלו ופרטנו את האסוציאציות אשר הם מעלים בנו. לדוגמא: הפתעה הוגדר כרגש בעל שתי בפנים (חיובי/שלילי), לא צפוי, מרגש ומעורר פיזית. במהלך המפגש כל אחד מחברי הקבוצה הדגים הבעת פנים שונה, ולאחר מכן הגדרנו אילו רמזים בפנים מסגירים עבורנו את הרגש. לדוגמא: פה פעור, עיניים מצומצמות, שיניים חשופות, לחיים מתנפחות ועוד.

הגדרת הרמזים מאפשרת למידה של הבעות פנים, אשר, לחלק מהמתמודדים עם סכיזופרניה, קיים קושי בפירוש גירויים עמומים. כמובן שחיקוי הבעות פנים מאפשרת פלטפורמה קבוצתית של שחרור אנרגיה והנאה צרופה בקרב המשתתפים

קצת על מנחות הקבוצה ומשתתפיה

את הקבוצה מנחות אני ותמר דהאן, רכזת מבלים פלוס ת"א. את ההכשרה אנו לומדות בקורס שנתי בבית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו. במסגרת ההכשרה למדנו על המוח החברתי, אפיון אנשים עם מחלות נפש והפרעות אישיות, התפתחות חברתית תקינה, הנחיית קבוצות ותכנים נוספים.

הקבוצה מתקיימת מדי שבוע בחנות "סיפור חוזר" בתל אביב, כאשר לפני כל מפגש מייצרים עבורנו סביבת עבודה נוחה ונעימה. ההכנות לפתיחת הקבוצה כללו ראיונות טלפוניים ופרונטאליים עם מתמודדים רבים, אשר מטרתם הייתה פתיחת קבוצה הומוגנית מבחינת תפקוד, קוגניציה ותקשורת בקרב משתתפיה.

לבסוף, פתחנו את הקבוצה עם עשרה חברים, ובמהלכה נשרו שלושה אנשים. כיום קבוצה זו כוללת אנשים מתל אביב, רמת גן, חולון, בת ים ופתח תקווה, ומורכבת מגברים בלבד, מאחר ושתי הנשים היחידות אשר נכנסו לקבוצה- נשרו.

ציון עובדה זו משמעותית ביותר מאחר ונמצא כי שיעור הנשים הצורכות שירותים חברתיים במסגרת "סל שיקום" הינו קטן משמעותית לעומת הגברים. נתון זה משפיע לשלילה על השתתפות נשים אשר מעוניינות לצרוך שירותים חברתיים, מאחר והחשיפה למספר ייצוגן בקבוצה גורם לרתיעה ועל כן להימנעות מצריכת השירות. בדומה לכך, פרישתה של האישה השנייה מההתערבות, התרחש כתגובה לפרישת הראשונה, מאחר ולא חשה בנוח להיות האישה היחידה בקבוצה. נושא זה מאתגר אותנו מאחר ויוצר מכשול ביצירת קבוצת שווים הטרוגנית מבחינת מגדר.

ההתערבות כתחילה של תהליך לשינוי ארוך טווח

אני רואה בקיום ההתערבות כחשובה ביותר הן לפיתוח והעמקת השירות החברתי אותו אנו מספקים, והן עבור המתמודדים אשר עוברים תהליך משמעותי מבחינת תפיסת הרגשות והעמקת הקשרים הבינאישיים בחייהם. בפן האישי, התחושות איתן אני יוצאת מהמפגשים משמעותיות ביותר עבורי, מכיוון ואני מרגישה כי אני יוצרת תחושת משמעותיות בקרב המשתתפים ומנהיגה תהליך ארוך טווח אשר ישפיע, בתקווה, על אספקטים שונים בחייהם, החל מתחום התעסוקה, הזוגיות והחברות. אני סקרנית לראות את התמורות בתגובה להתערבות זו ומקווה כי בהמשך ייפתחו התערבויות נוספות ברחבי הארץ במסגרת השירות החברתי.

לקריאה נוספת על מודל ה SCIT  היכנסו: www.mat.co.il/X76

 

Comments are closed.