חברה ופנאי

התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי

ענבל בועז וירדן כהן
-
11.12.2016

הפנאי בחיי האדם מהותי ליצירת משמעות ותחושת מסוגלות. אנו נמצאים בעולם טכנולוגי אשר משתנה במהירות מסחררת ורווי באפשרויות לרכישת פנאי ולניהול החיים החברתיים. מחד, ריבוי אפשרויות עלול להוות בלבול רב עבור אדם אשר מעוניין להעשיר את חייו מעבר לחובותיו הבסיסיות כגון עבודה ושינה. מאידך, אי הכרת הפלטפורמה הדיגיטלית ואי התמצאות בה עלולים להוביל לפער ניכר בקרב מתמודדים עם מגבלה נפשית בכל הנוגע להתנהלות החברתית ובחיי  הפנאי.

המהפכה הטכנולוגית

ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשב, המידע הדיגיטלי והרשתות הדיגיטליות מחוללת מהפכה חברתית, פסיכולוגית, כלכלית ופוליטית. האינטרנט כיום הוא בו זמנית זירה של אינטראקציה חברתית, זירה מסחרית-כלכלית, זירה ציבורית-פוליטית ולעתים גם זירה ביטחונית. פעולות רבות שאנו מבצעים מדי יום הן מתּווַכֹות טכנולוגיות מידע ומתבצעות באמצעות רשתות דיגיטליות: חִיברּות באמצעות רשתות חברתיות, התעדכנות בחדשות ודיווח עצמאי על אירועים, תשלום חשבונות, מסחר אלקטרוני, חיפוש דירה והזמנת ציוד, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, האזנה למוזיקה ועוד.

כיום, ליותר מ-90%  מהישראלים יש טלפון נייד. בשנת 2015 מספר המשתמשים באינטרנט נייח וסלולרי בישראל עמד על כ-6.3 מיליון אנשים. למעשה, כבר בגילאי 6-11, 50% מהילדים מקבלים את הטלפון הנייד הראשון שלהם. החיברות והעולם של הצעירים הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ועל כן עלינו להיות מוכנים לכך גם מבחינת פיתוח והעברת תכנית פנאי ושיקום מבוססות טכנולוגיה.

על מנת להמחיש עד כמה הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו, להלן מספר נתונים. כיום, הנוער בישראל כיום מבלה את מרבית זמנו ברשתות החברתיות השונות. האפליקציות שנמצאות בשימוש הכי גדול לשם חיברות הינן וואטאפ (80%), פייסבוק (60%), אינסטגרם (51%) וסנאפצ'אט (35%). בניגוד לעבר, בו עדכוני החדשות והאקטואליה נעשו על ידי אמצעי תקשורת שאינם דיגיטליים, הפייסבוק הוא כיום שער הכניסה של הצעירים לחדשות ולאקטואליה- כאשר שימוש מרכזי בו בקרב הנוער הוא קריאת עדכוני חדשות. גם בתחום ההיכרויות, כיום אפליקציות הן האמצעי העיקרי להכרת בני זוג. 34% הכירו דרך האינטרנט / אפליקציות, לעומת 15% בעבודה, 12% באוניברסיטה, 5% ברחוב ועוד.

מכאן, אנשים שאינם עושים שימוש באינטרנט מסיבות שונות, למעשה חווים פער חברתי בתחום בסיסי מאד ועלינו לתת על כך את הדעת.

בריאות דיגיטלית ניידת (mHealth)

בריאות דיגיטלית ניידת מוגדרת כפרקטיקה רפואית, שיקומית או מקדמת בריאות אשר עושה שימוש במכשירים ניידים כגון טלפונים ניידים ושעונים חכמים, מכשירים וחיישני ניטור, עזרים אישיים דיגיטליים ועוד. מכשירים ניידים יכולים להוות פלטפורמות יעילות לשיפור ניהול המחלה וההחלמה כיוון שהן נמצאות על האדם במשך רוב היום, רוב הזמן האדם עושה בהם שימוש (שיחות קוליות/וידאו, שליחת הודעות, גלישה באינטרנט וכו'), יש להן יכולות טכנולוגיות מתקדמות המספקות ידע על בעל המכשיר, והן נגישות לרוב האוכלוסייה.

מכשירים ניידים יכולים לספק ידע רב על מצבו הנפשי/בריאותי של האדם בזמן אמת, לאפשר לאדם ולאנשי המקצוע להגדיר את תהליך ניהול המחלה וההחלמה שלו ולנטר את התהליך באמצעות אפליקציות ייעודיות בזמן אמת ו"בעולם האמתי" (בהשוואה לחדר הטיפולים או לפגישה השיקומית השבועית/חודשית).

מהספרות עולה כי להתערבויות מבוססות מכשירים ניידים יתרונות רבים. הן זולות יותר בהשוואה לשירותים הניתנים פנים אל פנים, נגישות יותר לאוכלוסיות שכיום לא פונות/מקבלות שירות, יכולות לסייע בתהליכי אבחון, הערכה וניטור הטיפול/שיקום ועשויות לשפר את הסטנדרטיזציה של הטיפול/שיקום. כמו כן, הן עשויות להגביר את התיאום והסנכרון בין בעלי המקצוע השונים, מאפשרות איסוף מידע ותמיכה 7/24. בנוסף, הן עשויות להגביר היענות לטיפול ולשיקום, יכולות לספק לאדם ידע וכלים לניהול המחלה וההחלמה ועשויות לסייע לצוות הרב מקצועי לנטר את תוצאות הטיפול/שיקום הטיפול ועשויות לצמצם סטיגמה ולהגביר פנייה לבקשת עזרה. כיום ישנן  יותר מ 10,000 אפליקציות ייעודיות בתחום בריאות הנפש. מרביתן לא נבדקו מחקרית.

בעלות ושימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים בבריאות הנפש

השימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים בבריאות הנפש עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות בעקבות ירידה דרמטית בעלות המכשירים. למשל, במטה-אנליזה שסקרה 12 מחקרים שנערכו בארצות הברית, קנדה אנגליה והודו נמצא כי ליותר מ-80% מהמתמודדים יש טלפון נייד וכי רובם מעוניינים לעשות בהם שימוש גם לניהול וקידום תהליכי ההחלמה שלהם.

מחקרים בארצות הברית ואוסטרליה מצאו כי יותר מ 80% אנשים עם מחלות נפש קשות וממושכות כמו סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית עשו שימוש של שעה או יותר בטלפון הנייד שלהם, בעוד שכמעט 40% בילו יותר מ-3 שעות בטלפון הנייד. דפוסי השימוש בטלפון הנייד היו זהים לדפוסי השימוש של האוכלוסייה הכללית וכללו שיחות, שליחת וקבלת הודעות (SMS/whatsapp), גלישה באינטרנט וברשתות החברתיות, משחקי רשת, אפליקציות של היכרויות ועוד. חלק מהמתמודדים עושים שימוש בטכנולוגיות מבוססות ווב או מובייל על מנת להתמודד ולנהל את המחלה וההחלמה שלהם ויותר מ-60% דיווחו כי הם משוכנעים כי לטכנולוגיה יהיה בעתיד תפקיד מכריע בקידום תהליכי ההחלמה שלהם.

עמדות כלפי שימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים

ממחקרים וסקרים בקרב מתמודדים בנוגע לשימוש בפלטפורמות דיגיטליות לקידום תהליכי שיקום והחלמה עולה כי רוב המשתתפים ענו כי הם בעד פיתוח אפליקציות לשיפור הקשר עם מספקי השירותים השונים ולשיפור הניהול העצמי של המחלה וההחלמה. במחקר בארצות הברית בקרב אנשי סגל בכוחות הביטחון, יותר משליש דיווחו כי לא היו מוכנים לפנות לבקשת עזרה נפשית פנים אל פנים אבל היו מוכנים להיעזר בתמיכה באמצעים דיגיטליים לסיוע במצוקתם.

בישראל עדיין לא נערך בישראל מחקר הבוחן את שיעור הבעלות על טלפון חכם בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית, דפוסי השימוש שלהם בטכנולוגיה, האם קיים פער דיגיטלי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית והאם הם נעזרים באפליקציות ייעודיות לקידום וניהול בריאותם ורווחתם. בימים אלה חוקרים מאוניברסיטת חיפה, דרטמות (Dartmouth) קולג' בארצות הברית וממחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת שכולו טוב עומלים על כתיבת הצעת מחקר ראשוני שיבחן את בעלות ודפוסי השימוש של מתמודדים בטכנולוגיה ובשימוש של הטכנולוגיה לקידום תהליכי שיקום והחלמה.

התפקיד שלנו כאנשי מקצוע

אין ספק שהנגשת העולם הדיגיטלי, מתן משוב והכרות עם ההתנהלות החברתית במרחב זה ולימוד הפלטפורמות לקידום פנאי דרך הדיגיטל הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחובתו של איש המקצוע. לכן, על איש המקצוע:

1) לקדם שימוש נכון ומקדם החלמה והשתלבות חברתית באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית. לכל אדם יש צורך למלא את חייו בתחומי עניין שונים, אך פעמים רבות אנו חווים קשיים בהגעה לאינפורמציה המתאימה או ביישומה. אחד מתפקידי איש המקצוע הוא ללמוד על החסמים המונעים ממתמודדים לצרוך פנאי ופירוקם לגורמים. למידת שיטות לחיפוש תחומי עניין באינטרנט, פנאי חינמי ומסובסד, התמודדות עם עומס המידע באינטרנט, בירור על מבצעים.

2) לצמצם את הפער הדיגיטלי הפוטנציאלי בקרב מקבלי השירות ועוד, החל מהנגשת חדרי מחשבים וטלפונים חכמים ועד הקניית ידע  וחשיפה לעולמות התוכן הווירטואליים, חיפוש מידע, דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות, עולם האינטרנט, התנהלות חברתית בעולם הווירטואלי ועוד.

3) לסייע בפיתוח טכנולוגיות למתמודדים אשר יהיו מותאמים ונגישים. הנגשה של מידע, הליכים ונהלים הינה חשובה ביותר ומאפשרת לאדם לקבל החלטות על חייו, לבחור בחירה חופשית, ומודעת על דרכיו. רק באמצעות הנגשה זו יוכל האדם להבין מה שקורה סביבו, להשתתף בהליכי קבלת החלטות, להיות שותף פעיל בקהילתו ולהיות אדון לחייו. אמצעי העזר וההתאמות הדרושות בממד זה נמצאו כאופני פיצוי חיוניים לקשיים שעליהם מדווחים אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. יתרון נוסף של התאמות אלו הוא שהן יכולות גם לאפשר התמודדות עם הסביבה או הסיטואציה המדוברת בצורה מדורגת, מותאמת ומאיימת פחות (דהן ועמיתיה, 2007Shouping & Georg, 2001 ,).

העידן הדיגיטלי בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב

כיום ידוע כי אחד מאבני הדרך הבסיסיות לרכישה ושיפור מיומנויות חברתיות ופנאי הוא הקניית ידע ושימוש בעולם הווירטואלי. להלן חלק מהדוגמאות בתחום זה בשרות החברתי של הקבוצה:

  • הנגשת מידע: שליחת מידע בסמס על פעילויות לפי בקשת המשתתפים ושליחת מידע וניוזלטרים שבועיים במייל סדנאות על התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי.
  • סדנאות וקבוצות ייעודיות שעושות שימוש בעולם הווירטואלי: קבוצות פנאי חברתיות וירטואליות, קבוצות וואטסאפ אזוריות – כולל כללי השתתפות מבחינת ההתנהלות החברתית, קבוצות בילוי וחיפוש פעילויות פנאי במחשב.
  • מתן ידע על ידי הרכזים בנושאים של היכרות ושימוש בסלולר או במחשב לפי צורך, התנהלות חברתית, עשה ואל תעשה, סכנות השימוש באינטרנט ועוד, ביקור בחדרי מחשבים בקהילה- במקומות בהם אין למקבלי שרות מחשב, על מנת שהמשתתפים יוכלו להגיע לשם גם מחוץ לשעות הפעילות, פתיחת פייסבוק ושילוב משתתפים בכתיבת התכנים, הנגשת מידע או עזרים, עזרה למשתתפים להשיג מחשבים/סמארטפונים דרך סיוע פרטני או דרך אנשים שמוסרים באתר אגורה ויד 2 קניות מרוכזות וכו' מתן מידע על פורומים ואתרי מידע בתחום בריאות הנפש, הפניה למקורות מידע נוספים בסדנאות והרצאות ועוד.

מקורות

החיים בעידן הדיגיטלי, דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל בשנת 2015.

Firth J, Cotter J, Torous J, Bucci S, Firth JA, Yung AR. (2015). Mobile phone ownership and endorsement of "mHealth" among people with psychosis: A meta-analysis of cross-sectional studies. Schizophr Bull

Firth J, Torous J. (2015). Smartphone apps for schizophrenia: A systematic review. JMIR Mhealth Uhealth; 3(4):e102.

Gay K, Torous J, Joseph A, Pandya A, Duckworth K (2016). Digital Technology Use Among Individuals with Schizophrenia: Results of an Online Survey JMIR Mental Health ;3(2):e15.

Saeb S, Zhang M, Karr CJ, Schueller SM, Corden ME, Kording KP, et al. (2015). Mobile Phone Sensor Correlates of Depressive Symptom Severity in Daily-Life Behavior: An Exploratory Study. J Med Internet Res;17(7):e175

Torous J, Chan SR, Yee-Marie TS, Behrens J, Mathew I, Conrad EJ, et al. (2014). Patient Smartphone Ownership and Interest in Mobile Apps to Monitor Symptoms of Mental Health Conditions: A Survey in Four Geographically Distinct Psychiatric Clinics. JMIR Ment Health;1(1):e5.

Torous J, Staples P, Shanahan M, Lin C, Peck P, Keshavan M, et al. (2015) Utilizing a Personal Smartphone Custom App to Assess the Patient Health Questionnaire-9 (PHQ-9) Depressive Symptoms in Patients With Major Depressive Disorder. JMIR Ment Health;2(1):e8.

Torous J, Chan SR, Yee-Marie TS, Behrens J, Mathew I, Conrad EJ, et al. (2014). Patient smartphone ownership and interest in mobile apps to monitor symptoms of mental health conditions: A survey in four geographically distinct psychiatric clinics. JMIR Ment Health;1(1):e5.

קשרים אינטימיים ומיניים, החלמה בבריאות הנפש ומה שביניהם
ענבל בועז
-
05.01.2017
ילדה נושפת בפרח על רקע שדה ירוק
אחרי החגים יתחדש הכל
ענבל בועז
-
02.11.2016
התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה
ירדן כהן
-
13.10.2015