המגזין

התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית

התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית

ד"ר רנה בינה ועביר ותד
-
13.10.2015

*ד"ר רנה בינה  ועביר ותד על הגורמים לבריאות לקויה והסיכויים לשמירה על בריאות תקינה בקרב המתמודדים עם תחלואה נפשית

העלייה בתוחלת החיים באוכלוסייה הכללית ביחס תוחלת החיים של מתמודדים

בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לעליה בתוחלת החיים של האוכלוסייה, ועם ההתקדמות בטכנולוגיה הרפואית והשיקומית גם לעליה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות (גרבר, 2011). אולם קבוצות מסוימות, ובכללן מתמודדים עם תחלואה נפשית, עדיין מאופיינות בתוחלת חיים קצרה יותר ובסיכון רב לסבול מבריאות פיזית לקויה וממחלות כרוניות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

תוחלת החיים שלהם מוערכת כנמוכה ב- 25-30 שנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Prochaska, Fromont, Delucchi, Young-Wolff, Benowitz & Hall, 2014). הגורמים המרכזיים לתוחלת החיים הנמוכה יחסית הינם מחלות לב, נטיות גנטיות הגורמות לפתולוגיות מסוימות ומחלות רקע גופניות תכופות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Chacon, Mora, Gervas-Rios & Gilaberte, 2011).

שימוש מופחת בשירותי בריאות, טיפול לקוי ותופעות לוואי פוטנציאליות הנובעות מהטיפול התרופתי נמצאו אף הם כגורמים התורמים לקיצור תוחלת החיים בקרב אוכלוסייה זו. שימוש מופחת בשירותי בריאות נובע מחסמים שונים, שיש לתת עליהם את הדעת.

חלקם קשורים לנותני השירות, כגון הקושי של הצוות הרפואי להעריך את היקף וחומרת תלונות של המתמודדים, לרוב בשל ייחוס התלונה הפיזית לתופעה נפשית; וחלקם קשורים למתמודדים עצמם, כגון קושי להסביר לצוות הרפואי את הסימפטומים מהם הם סובלים, מוטיבציה נמוכה, וחוסר ידע באשר למה טוב ומה לא טוב לבריאות שלהם (Mesidor, Gidugu, Rogers, Kash-MacDonald & Boardman, 2011).

אורח חיים לא בריא, הנובע מהתנהגות בריאותית לקויה, הכוללת עישון, תזונה לא מאוזנת וחוסר בפעילות גופנית, נמצא אף הוא כגורם סיכון מרכזי לתחלואה פיזית כרונית, ומתוך כך לתוחלת חיים קצרה יחסית. מכיוון שגורם סיכון זה ניתן לשינוי (Rizzuto, Orsini, Qiu, Wang and Fratiglioni, 2012) חשוב להתייחס אליו בבואנו לבנות תכניות התערבות לשיפור מצבם הבריאותי של מתמודדים.

התנהגות בריאותית (health behavior) מוגדרת ככל פעילות הנעשית על ידי האדם לצורך מניעה או גילוי של מחלה או לשיפור בריאות ורווחה  (Conner & Norman, 1996)  הספרות המקצועית מבחינה בין שתי התנהגויות בריאותיות המשלימות זו את זו.

מצד אחד החוקרים בוחנים התנהגות מסכנת בריאות כגון עישון, צריכת יתר של אלכוהול, של חומרים ממכרים ושל תרופות למיניהן. מן הצד השני נבדקות התנהגויות המקדמות בריאות טובה, כגון תזונה נכונה, עיסוק בספורט ובפעילות גופנית, והימנעות מעישון  (Umberson, Crosnoe & Reczek, 2010). במקרים רבים העדר העיסוק בהתנהגויות המקדמות בריאות הופך בעצמו להתנהגות מסכנת בריאות, כמו במקרה של השמנה או חוסר בפעילות גופנית  (Montez & Umberson, 2010).

עודף משקל והשמנת יתר מהווים גורם סיכון משמעותי למספר בעיות בריאותיות, כולל סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ועוד. עלייה בצריכה מזונות עתירי קלוריות ובעלות ערך תזונתי נמוך מביאים לשיעורי השמנת יתר גבוהים הגורמים להיקף גדול של תחלואה ומוגבלות באוכלוסייה (הלמ"ס, 2009).

שימוש במוצרי טבק הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם ל- 6-12% ממקרי המוות ברחבי העולם (WHO, 2010). יחד עם זאת, פעילות גופנית סדירה משפרת את הבריאות ואת איכות החיים של העוסקים בה בכל הגילאים, ובקרב מבוגרים פעילות גופנית מצמצמת את הסיכון לתמותה מוקדמת ולשורה של מחלות, ביניהן מחלות לב, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה (הלמ"ס, 2009).

מחקרים אשר בחנו את התנהגותם הבריאותיות של אוכלוסיית המתמודדים מצאו שאוכלוסייה זו מאופיינת בשיעורים גבוהים של התנהגויות שלילות ומסכנות חיים, כגון עישון מופרז, צריכת אלכוהול גבוהה, שימוש בטבק ומריחואנה, שינה מועטה, תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית. התנהגות זו תורמת לסיכון גבוה ללקות במחלות פיזיות כרונית  (Lambert, Velakoulis and Pantelis, 2003) .

מודלים העשויים לקדם התנהגות בריאותית

נראה כי שיפור הבריאות הפיזית של מתמודדים הינו חשוב ביותר, ואחד הדרכים לעשות זאת הינו דרך שינוי ההתנהגות הבריאותית. בשל כך חשוב להבין מהם הגורמים היכולים להסביר ולקדם התנהגות בריאותית, בעיקר תזונה נכונה, עיסוק בספורט ובפעילות גופנית, והימנעות מעישון.

המודל הראשון הינו מודל האמונות הבריאותיות  (The Health Belief Model; Rosenstock, Strecher & Becker, 1988), המניח כי אנשים מאמצים או משנים התנהגות בריאותית בהסתמך על מספר גורמים. גורמים אלו כוללים את תפיסת הפגיעות שלהם למחלה שיכולה להיגרם מהתנהגות בריאותית שלילית (כלומר, האם הם חושבים שהם יכולים לחלות במחלה פיזית בשל התנהגותם הבריאותית), תפיסתם את חומרת המחלה שיכולה להיגרם להם, אמונותיהם ביחס לתועלת שבהתנהגות בריאותית, חסמים להתנהגות בריאותית, ותפיסתם את מסוגלותם העצמית לבצע התנהגות בריאותית (כלומר, רמת הביטחון ביכולתם לבצע התנהגות זו).

בנוסף, אנשים תופסים בעזרת "רמזים" ותמיכה מאחרים (כגון, אנשי צוות, משפחה, חברים) שכדאי להם ליישם התנהגות בריאותית. מודל זה מוסיף כי גם מאפיינים סוציו-דמוגרפיים (כגון גיל ומין) וכן ידע לגבי מחלות היכולות להיגרם כתוצאה מהתנהגות בריאותית שלילית יכולים להשפיע על ביצוע התנהגות בריאותית.

מודל נוסף להסברת התנהגות בריאותית הינו מודל הידע-מוטיבציה-וכישורים התנהגותיים (Information-Motivation & Behavior; Fisher & Fisher, 1992). מודל זה מניח שידע, מוטיבציה וכישורים התנהגותיים מובילים לשינוי התנהגות בסיכון, למשל להתנהגות בריאותית.

מושג הידע במודל מתייחס לידע שיש לאדם לגבי התנהגות מונעת סיכון. מושג המוטיבציה מתחלק למוטיבציה אישית (personal motivation), המוגדרת כאוסף של עמדות אישיות כלפי ביצוע התנהגות מסוימת, ומוטיבציה חברתית (social motivation), המתייחסת לתמיכה חברתית, לידיעת ותפיסת הפרט שהחברה הסובבת תומכת בביצוע התנהגות זו.

לבסוף, כישורים התנהגותיים לביצוע התנהגות מסוימת מורכבים מיכולת אובייקטיבית של האדם לבצע את ההתנהגות ומתפיסת מסוגלות עצמית לבצע את ההתנהגות. בהשלכה להתנהגות בריאותית ניתן לומר שידע לגבי התנהגויות מקדמות בריאות, מוטיבציה להתנהג בצורה בריאותית, תמיכה מהסובבים להתנהג בצורה בריאותית ויכולת ותפיסת מסוגלות עצמית לבצע התנהגות בריאותית יובילו בסופו של דבר את האדם להתנהגות בריאותית טובה, כלומר לאכילה מאוזנת, לעיסוק בפעילות גופנית ולהימנעות מעישון.

חשיבות של בריאות

עם השנים הולכת וגוברת החשיבות של תמיכה בתוכניות לקידום בריאות כאמצעי לשינוי מקיף בהתנהגויות בריאות שמקטינות את הסיכון לתחלואה במחלות שונות ותורמות לשיפור בריאותו הכללית של האדם. בשנים האחרונות פועלים משרד הבריאות וארגונים אחרים בשטח לקידום הבריאות ולאפשר לאוכלוסייה לשמור ולשפר את בריאותה דרך הפעלת תכניות ופרויקטים שונים. חשוב לפתח מגמה זו יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיית המתמודדים שחלקה עדיין אינו נהנה מתוכניות אלו. אנו מקוות שסקירה זו תסייע בהמשך פיתוח מבורך זה.

  • ד"ר רנה בינה , בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
  • עביר ותד מנהלת שיקום, הפעל המשלב בבאקה אל-גרביה, קבוצת שכולו טוב. סטודנטית לתואר שני במגמת שיקום ובריאות, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
חשיפה
שמרי הדס גרונדמן. עמיתה מומחית ורכזת ליווי צרכנים נותני שרות.
-
27.04.2017
דו"חות שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בקבוצת שכולו טוב
ד"ר אמיר טל
-
03.04.2017
הזכות לבחור
צרכנית נותנת שירות בתכנית צרכנים נותני שירותים
-
08.02.2017
ממפעל מוגן למותג הכשרתי- המהפכה השקטה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות נפשית
עירד אייכלר
-
01.02.2017
מקולטנים לרשתות עצביות – עידן הגרייה המוחית בפסיכיאטריה
דוקטור איל דהן
-
23.01.2017
על חמלה עצמית והחלמה
מיטל רונן (MA)
-
02.12.2016
כלב טוב- שיקום תעסוקתי בעזרת כלבים
אילת היילוייל
-
02.11.2016
סודות בחברה: על חשיפה בפני עמיתים לצוות
דן שוחט
-
30.10.2016
מה שקולך הפנימי אומר, זה החופש שלך
גילי פרימרמן
-
21.04.2016
העדפה מתקנת ושילוב מתמודדים בשוק החופשי
גל זהר
-
14.04.2016
שיקום חברתי כמקדם שילוב והחלמה: מדיניות וחזון
ורד שפיר- קיסר
-
14.10.2015
"אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב
ד"ר רבקה מושונוב
-
15.10.2015
מסע של 1,000 מייל מתחיל בסדנא קוגניטיבית קטנה
ד"ר אמיר טל
-
14.10.2015
מהתמודדות למומחיות מקצועית
מרים גולדברג
-
13.10.2015
להתאחות, ספרה של מיכל דסקל, המתארת את החיים בצל מחלתו של אחיה, שסבל מסכיזופרניה פרנואידית
מיכל דסקל
-
13.10.2015
התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה
ירדן כהן
-
13.10.2015
קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש
אילאיל צין
-
13.10.2015