מדריך שכולו טוב

שיקום חברתי

מודל השיקום החברתי

ענבל בועז, מנהלת שיקום חברתי
-
13.10.2015

התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב כולל שירותים אשר מבוססים על מספר עקרונות וגישות מרכזיים:

 

1.מודל שירות  מכוון החלמה. על פי אנתוני[1], החלמה בבריאות הנפש הינה למעשה תהליך של הסתגלות מחדש של הגישות, התפיסות והאמונות של האדם כלפי עצמו, לגבי אחרים ולגבי החיים באופן כללי. זהו תהליך של גילוי עצמי, התחדשות ושינוי. שירות מכוון החלמה הינו שירות הממוקד באדם ובכוחותיו, מעורר מעורבות ושותפות של צרכנים בכל הרבדים ומעודד בחירה וקבלת החלטות עצמאיות. כמו כן, שירות שכזה מעודד את התקווה ואת פוטנציאל הגדילה של האדם, עוזר לו לבחור את הסביבות שהוא מעדיף ומאפשר לו לעשות שימוש במה שבחר, כל זמן שהוא רוצה[2]. כל אלה, הינם ערכי היסוד של התכניות החברתיות ומהווים את הקווים המנחים להפעלתן.

  1. הפגת בדידות חיזוק השתלבות קהילתית. מהספרות המקצועית עולה כי שיעור ניכר בקרב המתמודדים חווים בדידות ופעילים פחות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בפעילויות חברה ופנאי[3]. מחקרים מראים כי בקרב משתתפים בבריאות הנפש, פעילויות הפנאי הן לרוב בעלות אופי פסיבי ומופנם יותר. רמת חרדה גבוהה בסיטואציות חברתיות הינה שכיחה בקרב משתתפים בבריאות הנפש ועל כן, קיימת העדפה להתבודד ולהסתגר ואף לוותר על רצונותיהם, מאשר להתעמת ולהתמודד עם מפגש כזה או אחר. כמו כן, ניכר קושי להתמודד או להתעמת עם סביבות מסוימות ועם מפגשים עם נותני שירותים או עם אנשים אחרים בקהילה. מן הצד האחר עולה כי השתתפות בפעילויות חברה ופנאי עשויה לסייע במצבי משבר, לקדם מגורים עצמאיים ומציאת עבודה, לשפר את איכות החיים ולקדם אופטימיות ותקווה לגבי העתיד[4]. לכן, תחום הפנאי והחברה מכוון לצמצום הבדידות בקרב משתתפיו וחיזוק הרשת והתמיכה החברתית שלהם.
  2. הפחתת חסמים והנגשת הפנאי. מהספרות המקצועית עולה כי בקרב מתמודדים אשר רוצים להשתתף בפעילויות פנאי וחברה עומדים חסמים רבים המונעים או מפחיתים באופן משמעותי את השתתפותם בפעילויות אלה[5]. על כן, הקווים המנחים את תכניות החברה בקבוצה הינם מיקוד תשומת הלב בפרט, הרחבת אפשרויות הבחירה, הנגשת פעילויות פנאי, רכישת מיומנויות חברתיות וחיזוק התמיכה למימוש הפוטנציאל החברתי וההגשמה העצמית של המשתתף בדרך מהנה, נורמטיבית וחווייתית.

 

להלן מספר דוגמאות להנגשה הנעשית בפעילויות החברתיות השונות:

  • הנגשת הממשק האנושי – נעשה תהליך זיהוי צרכים של המשתתף, ניתן ליווי אישי, עזרה בהתמצאות, מענה אנושי זמין בטלפון , זמינות גבוהה ומתן עזרה בירוקרטית.
  • הנגשת מידע, נהלים והליכים – בכל חודשיים מופקת תכנייה ובה מפורטות באופן ברור הפעילויות הצפויות , תוך ציון מחיר, תיאור הפעילות, המיקום ודרכי הגעה. המידע ניתן תוך שימוש בשפה פשוטה, צמצום המלל ובחירת צבעים מתאימים. בתכניה מופיע באופן ברור מספר הטלפון עבור מי שמעוניין לקבל את המידע גם בערוץ השמע.
  • הנגשה כלכלית – מקומות בילוי וסדנאות בקהילה הפתוחה דורשים תשלום כלכלי. עם זאת, התכניות החברתיות מאפשרות להשתתף בפנאי תוך הורדת החסם הכלכלי על ידי ארגון פעילויות פנאי ללא תשלום כלל או בהשתתפות סמלית או מסובסדת. כך, האדם יכול להשתתף בפעילויות מכבדות ללא תחושת נזקקות.
  • עיצוב והתאמת סביבה פיזית– מקומות הבילוי ומרחבי הסדנאות בקהילה נבחרים תוך שימת דגש על מרחבים רגועים כל האפשר, לעומת צפופים והומים. כמו כן, נבחרים  מקומות המעודדים אינטראקציה חברתית. בנוסף, על אף השינוי במיקום בחלק מהפעילויות ישנן פעילויות בשבוע שמתרחשות במרחב קבוע (למשל, ארוחת הבוקר בימי ו' באותו בית הקפה או מרחב הסדנאות), כך שניתן דגש על הפיכת מקום למוכר.
  • הפחתת הסטיגמה- בפעילויות ניתן דגש על השתלבות בפעילויות הפתוחות לכלל הציבור ובילוי במקומות נורמטיביים על מנת להעלות תדירות המפגשים עם כלל האוכלוסייה. במקביל, אנו חותרים לשינוי עמדות בקרב נותני השרות. מנחי הסדנאות וספקי השירות ניתנת הדרכה נכונה על ידי הרכזים לשם הפחתת הסטיגמה.
  1. חופש בחירה. בתכניות החברתיות השונות של הקבוצה ישנו דגש משמעותי על בחירה חופשית מתוך מגוון ועושר של הפעילויות, אשר את רובן קובעים המשתתפים עצמם. הסיבה לכך היא שהבחירה והחופש עומדים בבסיס הגדרתו של הפנאי. לפנאי קיימות כיום שלוש הגדרות רווחות. ההגדרה האובייקטיבית לפנאי היא הזמן בו האדם יכול לפעול מתוך חופש בחירה, ללא כפייה וללא התחייבות, על-פי הבנתו ועל-פי נטיותיו[6]. ההגדרה הסובייקטיבית לפנאי הינה המשמעות שנותן לו הפרט. כלומר, המצב הנפשי של האדם ברגע נתון הוא הקובע אם הביטוי הניתן למעשיו הוא ביטוי של פנאי הנעשה מתוך חופש בחירה או לא[7]. ההגדרה השלישית היא של הפנאי כמעניק זהות, לפיה הפנאי הוא אותו החלק בזמן שאינו מחויב על ידי דרישות קיומיות או כלכליות ולגביו האדם חופשי לעשות בחירות יזומות של חוויה. באופן זה, מתאפשר לאדם להשיג ביטוי עצמי, הנאה והתפתחות אינטלקטואלית ורוחנית[8]. כלומר, בבסיסו של הפנאי עבור כל אדם טמונים חופש הבחירה והמשמעות האישית ועל מנת שפעילות תחשב כפנאי עבור האדם, עיקרון זה חייב להתקיים.

5.עקרונות התיווך בשירותים החברתיים. בבסיס הלמידה המתווכת עומדת התפיסה שהאדם הוא יצור משתנה[9]. על פי אמונה זו ניתן ליצור אצל כל אדם שינוי במבנה החשיבה אשר יוביל לשינוי בהתנהגות ובתפקודו. אמונה זו הינה קו מנחה בשירות החברתי ויחסי הגומלין בין רכז הפעילות לבין המשתתף מבוססת ברובה על מרכיבי התיווך והלמידה המתווכת[10]. למעשה, הרכז מתאים עצמו ליכולות המשתתף, מכוון להתאמת הגירויים אליו, מדגיש חלקים מסוימים שלו ועוד. במקביל, הרכז משתדל להתאים את המשתתף אל הגירוי על ידי הפניית תשומת לבו, מתן הכוונה ועוד. באינטראקציה בין הרכז למשתתף,  ניתן דגש מיוחד על קיומן של כוונה והדדיות בין השניים, על כיבוד המשמעות של המשתתף בפעילות והגברת תחושת המסוגלות על ידי חיזוק והדגשת היכולות והמרכיבים החיוביים בתפקוד. כמו כן, נעשה תיווך להעברה. הרכז שואף לפתח בקרב המשתתף דרכי חשיבה ואסטרטגיות שיובילו לתהליך הסקת מסקנות ויישום של כלים אלה גם בפעילויות אחרות מעבר לאותה סיטואציה.

6.ליווי אישי. לצד ההשתתפות בפעילויות פנאי, בתכניות "מבלים פלוס" ו"סווא" (ראו פירוט בהמשך) ניתן דגש על ליווי אישי בתהליך. כפי שתואר בפרק 2 במדריך זה, אחד מתפקידי איש השיקום, גם בתחום הפנאי, הוא לסייע לאדם המתמודד לממש את זכויותיו וללוות אותו בתהליכי העצמה והשתלבות בחברה על ידי כיבוד כוחותיו ומשאלותיו. כמו כן, תהליך ההחלמה הינו תהליך אישי רב ממדי וארוך טווח, שאינו ליניארי אלא משתנה לאורך זמן, הכולל בתוכו מרכיבים אינדיבידואלים של תקווה, ערך עצמי, שייכות, העצמה אישית, תפקידים חברתיים בעלי ערך, השגת מטרות אישיות ויצירת חיים בעלי משמעות אישי.

7.קידום מיומנויות חברתיות. בתכניות השונות מושם דגש על קידום מיומנויות חברתיות. מהספרות עולה כי לרבים מהמשתתפים קיים חוסר במיומנויות חברתיות[11]. מיומנויות אלה כוללות התנהגויות מוסכמות על ידי החברה בה הפרט חיי מבחינת קוד לבוש, קוד התנהגות, קווי מנחה להבעות הפנים ושפת הגוף המצופות במצבים שונים, חיזוקים חברתיים ומרחב בין אישי. קידום המיומנויות החברתיות במסגרת שירותי התחום החברתי נועדו לעזור לאנשים לפתח מערכות יחסים משמעותיות, אינטראקציות משמעותיות עם האנשים שבחייהם, יחסי עבודה אפקטיביים עם קולגות וחוויות נעימות עם בני אדם אחרים באופן כללי.

[1] Anthony, W.A (1993). Recovery from mental illness: the guiding vision of the mental health service system in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23.

 

[2]  Farkas, M. (2007). The vision of recovery today: What it is and what it means for services. World Psychiatry 6:2, 1–7.

 

[3] Forrester-Jones, R., Carpenter, J., Coolen-Schrijner, P., Cambridge, P., Tate, A., Hallam, A., Wooff, D. (2012). Good friends are hard to find? The social networks of people with mental illness 12 years after de-institutionalisation. Journal of Mental Health, 21, 4–14.

[4] Kleiber, D. A., Hutchinson, S. L., & Williams, R. (2002). Leisure as a resource in transcending negative life events: Self-protection, self-restoration, and personal transformation. Leisure Sciences, 24, 219-235; McCormick, B., (1999). Contribution of social support and recreation companionship to the life satisfaction of people with persistent mental illness. Therapeutic Recreation Journal, 33(4), 320-332.

 

[5] לסקירה ראו: טנא רינדה, מ' (2011). איפה הרמפה שלי ? נגישות שירותי תרבות ופנאי לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית . עניין של גישה (עמותת שקל), 13, 71-84.

 

[6] Kelly, J.R. (1972). Work and leisure: A simplified paradigm. Journal of Leisure Research,(4),50-60.

 

[7] Neulinger, J. (1980). To leisure: An introduction. Boston: Allyn & Bacon.

 

[8] Hawkins, B.A. (1997). Promoting quality of life through leisure & recreation, In Schalock, R.L. (Ed.) Quality of life (vol. 2), U.S.A.: American Association on Mental Retardation.

 

[9] פוירשטיין ר' (1998). האדם כישות משתנה. על תורת הלמידה המתווכת . אוניברסיטה משודרת. משרד הביטחון.

[10] הדס לידור נ' (1996). התיאוריה הקוגניטיבית דינאמית על פי פוירשטיין ויישומה בתחומי הטיפול השונים בריפוי בעיסוק. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, כרך 5. מספר 1+2

[11] Kurtz, M.M. & Mueser, K.T. (2008). Meta-analysis of controlled research on social skills training for schizophrenia. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 76, 491- 504.

 

גישות היסטוריות להבנת וטיפול בתחלואה נפשית
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
התפתחות שירותי בריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
מושגי יסוד בשיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
הגדרת השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
העברת התערבויות בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תהליך קבלת שירותי סל שיקום
קבוצת שכולו טוב
-
13.10.2015
מודל השיקום התעסוקתי
הגר אלוש סמנכ"ל שיקום
-
13.10.2015
תכניות החברה והפנאי בקבוצה
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תרשים תהליך הפנייה לוועדת סל שיקום
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015