מדריך שכולו טוב

מדריך לשירותי שיקום בבריאות הנפש

השיקום בבריאות הנפש

ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015

בחלק זה יוצגו ההיבטים היישומיים של השיקום הקהילתי ויתואר תהליך קבלת שירותי סל שיקום, הניתן מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000).

3.1 תהליך השיקום בבריאות הנפש

בהתאם להגדרה של השיקום הפסיכיאטרי ועקרונותיו והגדרת הציפיות מאיש השיקום, חוקרים, אנשי מקצוע וצרכנים הגדירו כי תהליך השיקום הפסיכיאטרי צריך לכלול [1]:

  • סיוע לצרכנים להגדיר את המטרות אותן הם רוצים להשיג בתחומי החיים השונים.
  • עזרה לצרכנים לזהות את הצרכים, הכישורים, והמשאבים שהם צריכים, או מצויים בידיהם על מנת להשיג את מטרות החיים שהגדירו לעצמם.
  • סיוע לצרכנים לפתח את הכישורים ו/או התמיכות והמשאבים הייחודיים שהם צריכים על מנת להשיג את מטרות חייהם.
  • עזרה לצרכנים לשמור על הישגיהם בהתאם לצרכיהם ולרצונותיהם בכל זמן נתון.

תיאור התהליך עשוי להיות פשוט אולם יישומו הנו מורכב ולא לינארי. אירועי החיים של כל אדם, כולל אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית, עשויים/עלולים להציב אתגרים חדשים המחייבים לעתים הגדרה מחדש של המטרות. כך למשל, אדם יכול להגדיר כי אחת ממטרות השיקום המרכזיות שלו היא לעבור מבית הוריו ולגור באופן עצמאי במקום בו יבחר. אולם, בעקבות הלחץ של מציאת דירה מתאימה והשינויים הקשורים למגורים עצמאיים הוא חווה החמרה בסימפטומים הקשורים למתח וחרדה ומחליט לדחות את המעבר. דחייה זאת משנה את מטרות החיים הנוכחיות של צרכן השירות ומשפיעה על מטרות השיקום שנקבעו. לכן, יש חשיבות להגדרת המטרות השיקומיות ולבחינת ההצלחות בדרך להשגתן מחד ולהיות בעל גמישות וסבלנות לשינויים ולכישלונות במהלך הדרך מאידך.

3.2 שירותי השיקום בבריאות הנפש

תהליך השיקום הפסיכיאטרי מיושם במיקומים ובמסגרות מגוונות, ועל ידי מגוון אנשי מקצוע, כאשר המטרה המרכזית הנה, כאמור, לסייע למתמודדים להשיג את מטרות חייהם ולהשתלב באופן מלא בכל סביבה חברתית בה יבחרו. בהתאם לכך, מודלים של שיקום פסיכיאטרי יכולים להיות מיושמים על ידי מסגרות שונות, הנמצאות על רצף שירותי בריאות הנפש, ובכללם בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, מרפאות בקהילה ושירותי שיקום בקהילה. בישראל רוב התהליך השיקומי נעשה במסגרות הקהילתיות, כאשר בתי חולים והמרפאות לבריאות הנפש מתמקדים במתן טיפול רפואי ונפשי כהכנה לקבלת שירותי השיקום הקהילתיים. המסגרות הקהילתיות, אשר רובן מופעלות על ידי עמותות, מספקות שירותי שיקום שנקבעו בחוק השיקום (2000) ומהוות ספקי שירותים של משרדי הבריאות והביטחון. שירותי השיקום כוללים:

  • שירותי דיור – מטרת שרותי הדיור התומך הניתן במסגרת סל השיקום היא לשפר את המיומנויות לחיים עצמאיים בקהילה של אנשים המתמודדים, באמצעות תנאי דיור נאותים ומכבדים, תוך מתן תמיכה, סיוע ושמירה על קשר קבוע עם שירותי הקהילה. במסגרת שירותי הדיור, לחלק מהזכאים מגיע סיוע כספי עד לסכום של  3,500 ₪ לרכישת ציוד ראשוני למגורים בקהילה על מנת לקדם תהליכי שיקום פרטניים בתחומי תפקוד שונים [2].
  • שירותי תעסוקה – שירותים אלה מאפשרים תעסוקה המותאמת לרצונו וליכולותיו של אדם המתמודד הנמצא בתהליכי שיקום. השיקום התעסוקתי מתבצע בכל הארץ ומתחלק לתעסוקה מוגנת ולתעסוקה בשוק הפתוח. מסלולי שירותי התעסוקה כוללים: תעסוקה מוגנת, מועדונים תעסוקתיים, תעסוקה מעברית, תעסוקה נתמכת בשוק הפתוח, שירותי יזמות, תכנית "צרכנים נותני שירות", מיזמים תעסוקתיים, ופרויקטים מיוחדים [3].
  • שירותי השכלה –  שירות השלמת השכלה נועד לסייע למתמודדים לממש את יכולותיהם הלימודיות ולהשלים את השכלתם בהתאם לכישוריהם ורצונם. במסגרת שירותי השלמת ההשכלה לומדים המתמודדים מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות, סנגור עצמי והתמודדות עם מסגרת [4]. על פי החוק, זכאים המתמודדים למספר שירותי השלמת השכלה, ביניהם:
  • אולפן עולים ללימוד עברית
  • השלמת לימוד יסוד
  • השלמת 12 שנות לימוד
  • השגת תעודת בגרות
  • קורס להכרת המחשב
  • שירות מכינה ללימודים על תיכוניים
  • שירות חונכות אקדמאית 
  • חברה ושעות הפנאי – מטרת השיקום החברתי היא היכרות ולמידה של מיומנויות חברתיות, הקנית ידע ועצמאות בתחום, הענקת תחושת שייכות, הפגת בדידות, יצירת קשר והשתלבות בקהילה. תכנית תרבות הפנאי מציעה מגוון הזדמנויות שיאפשרו בחירה ובמרחק גיאוגרפי סביר[5].
  • תיאום תכניות שיקומיות בקהילה – אדם עם מוגבלות נפשית יכול להסתייע במתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים על ידי ועדת השיקום המחוזית.  כמו כן, נועד השירות לסייע בידי האנשים להיות אקטיביים בבניית תכניותיהם השיקומיות ובהגדרת מטרותיהם האישיות.
  • סומכות שיקומית – השירות מיועד לאנשים הזקוקים לתמיכה, לליווי ולהדרכה אינטנסיביים בתחומי חיים שונים, במטרה לסייע להם בתהליך הסתגלותם לחיים בקהילה וחיזוק תפקודים משמעותיים בחייהם [6].
  • סיוע למשפחות  – בני המשפחה מתמודדים גם הם עם קשיים רבים: משימות יומיומיות בחיפוש העזרה המתאימה, טיפול בבן המשפחה ולצד זה פעמים רבות גם רגשות של אשמה, בושה, חוסר אונים ועוד. על מנת להקל על בני המשפחה, הקים משרד הבריאות מרכזי ייעוץ למשפחות המספקים מידע ותמיכה באמצעות ייעוץ פרטני וקבוצתי, הרצאות וסדנאות [7].
  • טיפולי שיניים – מערכת השיקום מסייעת במימון שיקום הפה. הסיוע ניתן לפי תעריפים הנהוגים במרפאות לנזקקים בלבד, כפי שהם נקבעים בשיתוף עם משרד הבריאות. הסיוע כרוך בהשתתפות כספית של המתמודד. זכאים לסיוע בתחום זה הם אנשים זכאי סל שיקום שנקבעה להם תוכנית שיקומית וכן נדרש גם אישור התוכנית השיקומית על ידי האגף לבריאות  השן במשרד הבריאות [8].

 

שירותים אלה ניתנים על ידי אנשי מקצוע הבאים מרקע מקצועי מגוון, על ידי עובדים לא מקצועיים ועל ידי מתמודדים. התפתחות השירות המשלב מתמודדים כאנשי שיקום התפתח בעשורים האחרונים, בעקבות התחזקות תנועת הצרכנים וממצאי מחקרים המצביעים על היעילות של שירותים המבוססים על עמיתים/צרכנים נותני שירות [9]. המחקר העוסק בהמשגה וביעילות של מתן שירותי שיקום פסיכיאטרי על ידי מתמודדים מתאר שלושה מאפיינים ייחודיים בעבודת עמיתים [10]:

  1. היכולת של העמית נותן השירות להחדיר תקווה באמצעות חשיפה-עצמית חיובית, המוכיחה לצרכן מקבל השירות שאפשר לעבור ממצב של להיות נשלט על ידי המחלה למצב שבו קיימת שליטה ואף ניהול המחלה וההחלמה.
  2. העמית נותן השירות מהווה מודל חיקוי לטיפול עצמי במחלה, ולשימוש שלו בידע חווייתי-אישי מחיי היום יום לגבי התמודדות עם היבטים הנלווים למחלה פסיכיאטרית ממושכת, כגון התמודדות עם מערכת הבריאות, קבלת שירותים, זכויות והתגברות על הסטיגמה.
  3. היחסים בין העמית לצרכן הכוללים אמון, קבלה, הבנה, ושימוש באמפתיה המתבססים על היכולת של העמית נותן השירות להבין את צרכן השירות על בסיס כך שהם חוו מצבים דומים. היכולת להזדהות באופן ישיר ומיידי עם הצרכן מאפשרת לעמית להיות בעלי ציפיות גבוהות יותר לגבי שיקום והחלמה של צרכני השירות, ולהציב דרישות גבוהות יותר לעומת אנשי מקצוע "קונבנציונאליים". העובדה כי קובעי המדיניות בישראל שמים דגש על ייצוג של עמיתים נותני שירות במסגרות השיקום השונות ועל פיתוח של שירותי שיקום מבוססי תמיכת עמיתים ממחישה את אמונתם, המבוססת כאמור על מחקר מתפתח, כי עמיתים/צרכנים נותני שירות הינם משאב מבטיח עבור צרכני שירותי השיקום ועבור תחום השיקום באופן כללי.

[1] להעמקה קראו: http://ispraisrael.org.il/Items/00589/prprimer.pdf

[2] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/housing/Pages/default.aspx

[3] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/employment/Pages/employment.aspx

[4] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/education/Pages/default.aspx

[5] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/leisure/Pages/default.aspx

[6] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/household_helping/Pages/default.aspx

[7] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/Pages/default.aspx

[8] לפירוט היכנסו: http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/dental/Pages/default.aspx

[9] Chinman, M., Young, A. S., Hassell, J., & Davidson, L. (2006). Toward the implementation of mental health consumerprovider services. Journal of Behavioral Health Services & Research, 33(2), 176-195

[10] Davidson, L., Bellamy, C., Guy, K., and Miller, R., (2012). Peer support among persons with severe mental illnesses: a review of evidence and experience. World Psychiatry, 11 (2), 123-129.

 

גישות היסטוריות להבנת וטיפול בתחלואה נפשית
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
התפתחות שירותי בריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
מושגי יסוד בשיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
הגדרת השיקום בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
העברת התערבויות בבריאות הנפש
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תהליך קבלת שירותי סל שיקום
קבוצת שכולו טוב
-
13.10.2015
מודל השיקום התעסוקתי
הגר אלוש סמנכ"ל שיקום
-
13.10.2015
מודל השיקום החברתי
ענבל בועז, מנהלת שיקום חברתי
-
13.10.2015
תכניות החברה והפנאי בקבוצה
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015
תרשים תהליך הפנייה לוועדת סל שיקום
ד"ר אמיר טל
-
13.10.2015