חדשות

הנגשת שירותי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית – התכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב כחקר מקרה

אייל בן עמי אובלוזינר
-
06.11.2016

מבוא

ממצאים עדכניים מראים כי משנת 2002 ועד 2013 חלה עלייה בשיעור בעלי תעודת בגרות או תואר אקדמי, בקרב אנשים עם וללא מוגבלות בישראל (ברלב, קרן-אברהם, הבר ואדמון-ריק, 2015). חרף מגמה חיובית זו, הפערים ברמות ההשכלה בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות נותרו עקביים למשך כעשור. השוואה בין רמות ההשכלה של אנשים עם מוגבלות כלשהיא לבין אנשים ללא מוגבלות בטווח הגילאים 20-64 מעלה פערים ניכרים: ל- 50% מאנשים עם מוגבלות השכלה תיכונית ומטה ללא תעודת בגרות אל מול 28% מאנשים ללא מוגבלות. 18% מן האנשים עם מוגבלות הם בעלי השכלה אקדמית (תואר ראשון ומעלה) לעומת 32% מקרב האנשים ללא מוגבלות (ברלב ועמיתיו, 2015).

נתונים אלה מתייחסים לאנשים עם מוגבלויות שונות בעוד שההתמקדות בזרקור זה תהא באנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. שיעור האנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית בטווח הגילאים 18-67 בקרב כלל אוכלוסיית האנשים בגיל העבודה בישראל הינו 9.2% (נאון, שטרוסברג, בן-שהם, הרן, פריאור וגאליה, 2012). בשנת-2011 דווח על 53,721 אנשים אשר טופלו בשירות האמבולטורי הפסיכיאטרי, כאשר אחוז המטופלים הגבוה ביותר מצוי בטווח הגילאים 25-44 ועומד על 32.2%. מספרם של המשתקמים עמד על 16,493 איש, מתוכם כ-9624 קיבלו שירותים בתחום הדיור, כ-9991 קיבלו שירותים בתחום התעסוקה, כ-4788 השתתפו במועדונים חברתיים, כ-972 קיבלו שירותי חונכות ו-68 איש קיבלו שירותי השכלה אקדמית נתמכת (משרד הבריאות, 2013).

הנגשת שירותי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית קשורה לבלי הפרד לשינויים בתחיקה בתחום בריאות הנפש בדגש על חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 אשר משקף שינוי פרדיגמטי עמוק בחברה הישראלית מראייה רדוקטיבית, לינארית, קוטבית ודטרמיניסטית הממצבת חולי אל מול בריאות ויכולת לעומת העדר יכולת לעבר ראייה רב-מימדית, דינמית והוליסטית על איכות החיים ועל זכויותיהם של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית (הדס לידור ולכמן, 2007). מטרתו של חוק זה הינה "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי נפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". השיקום הינו "תהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות והמיומנויות של נכה הנפש, כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, והמלווה במעקב רפואי, לרבות מימוש זכויותיו של נכה הנפש בתחום הדיור, התעסוקה, הלימודים וההכשרה המקצועית, הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול שעות הפנאי של נכה הנפש" . "הזכאי לסל שיקום הינו: אדם עם מגבלה נפשית, שמלאו לו 18 שנה, והמתמודד עם נכות רפואית בשל הפרעה נפשית. נכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה בידי פסיכיאטר שהסמיך השר או הביטוח הלאומי" .

תחום ההשכלה בסל השיקום הוגדר בחוק זה כהשלמת לימודי שפה לעולים חדשים, השלמת השכלת יסוד, השלמת 12 שנות לימוד, השגת תעודת בגרות וקורס הכרת המחשב. אומנם במקביל לתכניות להשלמת השכלה, נעשו גישושים ראשוניים החל משנת 2004, לבחינת האפשרות לרכישת השכלה אקדמית על ידי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות וזאת מתוך אמונה ביכולתם של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית להשתלב גם במוסדות להשכלה גבוהה בתנאי שתעמוד לרשותם מעטפת תמיכה המבוססת בעיקרה על סטודנטים חונכים הלומדים לתארים טיפוליים מתקדמים (שגיב ושטרוך, 2007). כך נסלל לראשונה מסלול נגיש אל ההשכלה הגבוהה בישראל בעבור מועמדים העומדים בסף הקבלה האקדמי ובה-בעת מתמודדים עם מוגבלות נפשית.

התכנית להשכלה אקדמית נתמכת

תכנית ייחודית זו, אשר זכתה לכינוי השכלה אקדמית נתמכת נוסדה לראשונה בארה"ב בשנות ה-80 של המאה העשרים בהדגישה את השפעתה המיטבית של ההשכלה הגבוהה על אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. תכנית זו אף מוגדרת כיישום מיטבי – Best Practice על סמך ממצאי מחקרים שנערכו במשך כ-30 שנה (Manthey, Goscha, & Rapp, 2015). בישראל, התכנית להשכלה אקדמית נתמכת פעלה לראשונה כמיזם שיקומי ניסיוני בשנת 2004 על ידי הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי, בשיתוף עם "רעות- עמותה לבריאות נפש קהילתית" ושירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות בעבור עשרות סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית אשר נמצאו זכאים לסל שיקום בשני מוסדות אקדמיים: אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים (שגיב ושטרוך,2007). מן הראוי לציין כי בשנת 2004, עת נוסדה לראשונה תכנית זו, השתתפו בה עשרות סטודנטים ואילו נכון לשנת 2015, משתתפים בה כ-100 סטודנטים לערך בשש אוניברסיטאות בארץ ובמכללת אקדמית אחת: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון והמכללה האקדמית ספיר (שרשבסקי, 2015).

התכנית להשכלה אקדמית נתמכת נשענת על אחד מעקרונות הליבה של השיקום הפסיכו-סוציאלי, הטוען לתלות של הסטודנט המתמודד עם מוגבלות נפשית במערכת תמיכה לתקופת ביניים, עד אשר יוכל להגיע בהדרגה לתפקוד עצמאי אופטימאלי וכן להשתלב במסגרות לימוד ככלל הסטודנטים ולהשיג מטרות ריאליות אשר תשפרנה את דימויו העצמי ואת איכות חייו, תחזקנה את תחושת השליטה שלו בחייו ותאפשרנה את השתלבותו החברתית והתעסוקתית (זק"ש ושרויאר, 2009; טנא-רינדה, 2009; שגיב ושטרוך,2007; שור, 2015). הלכה למעשה, עסקינן בנגישות אנושית לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית אשר כוללת ייעוץ, תמיכה וליווי אישי ומקצועי על ידי חונכים שהינם סטודנטים הלומדים לרוב באותו מוסד אקדמי ונפגשים עם הסטודנט למשך כ- 4 שעות שבועיות לאורך שנת הלימודים לרבות בחופשות ובמהלך אשפוזים.

בכל מסגרת בה פועלת התכנית להשכלה אקדמית נתמכת מכהנת רכזת חונכות האמונה על תהליך קליטתם של המועמדים ללימודים אקדמיים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ובתוך כך, היא עורכת בירור ראשוני באשר לצרכים האישיים ולסדרי הקדימויות של כל סטודנט מהחונכות לרבות, הדגשים לימודיים-אקדמיים, רגשיים-חברתיים ובירוקרטיים-ארגוניים. כמצוין בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), "ההחלטה בדבר אמצעי העזר או שירות העזר אשר באמצעותו יימסר המידע לאדם עם מוגבלות, בכל מקרה נתון, תתקבל על-ידי נותן השירות, בכפוף להתאמות שנותן השירות מחויב לספק לפי תקנה זו ולאחר שנותן השירות התייעץ עם האדם עם המוגבלות באשר להתאמת הנגישות המתאימה לו, תוך התחשבות במוגבלותו" . ההדגש על היוועצות עם האדם עם המוגבלות או על שיתופו משקף נאמנה את תפיסת הליבה של המודל החברתי-ביקורתי ואת שיח הזכויות, בחזקת "שום דבר עלינו, בלעדינו", וקובע כי שומה על נותני השירות לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשפיע על החלטות העוסקות בגורלם ובאיכות חייהם (רייטר, 2007). תפיסת עולם זו השתקפה לא מכבר גם במשפט הישראלי בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר מכיר במינויו של תומך בקבלת החלטות שמתפקידו לסייע לאדם עם מוגבלות במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו. יודגש כי ההחלטה הסופית היא אך ורק של האדם עם המוגבלות.

אשר לשאלת יעילותה של התכנית להשכלה אקדמית נתמכת, מחקר חלוץ על אודותיה נערך במהלך שנות הלימודים תשס"ד – תשס"ז, ע"י מכון ברוקדייל באמצעות ראיונות עם הגורמים המעורבים בה (סטודנטים, חונכות, רכזות וחברי ועדות היגוי) וממצאיו הראו כי בעקבות פתיחת התכנית חלה עלייה עקבית משנה לשנה במספר המשתתפים בתכנית וכי ניכר שיפור מהותי בקרב הסטודנטים בתחום הלימודי והבירוקרטי, בעוד שבתחום החברתי לא חלו שינויים מהותיים (שגיב ושטרוך,2007).

מחקר הערכה עדכני בחן גם כן את התכנית להשכלה אקדמית נתמכת במימון קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי (שור, 2015). במסגרת המחקר שכלל שאלונים וראיונות אישיים, השתתפו 80 סטודנטים מתמודדים, 70 חונכים ו-4 רכזים של תכניות להשכלה אקדמית נתמכת. ממצאי המחקר מצביעים על הקשיים העיקריים עמם מתמודדים הסטודנטים, בתוך כך, קשיים במיומנויות לימוד ובהשלמת מטלות לימודיות בזמן, קשיים חברתיים וקשיים בניהול הסטיגמה – קונפליקט פנימי של הסטודנט באשר לחשיפת המגבלה הנפשית בפני הסגל האקדמי, המנהלי, המערך המסייע בקמפוס או בפני החברים לספסל הלימודים או שמא הסתרתה בכל מחיר. עוד עולה מן המחקר כי לדידם של הסטודנטים, החונכות סייעה להם בעיקר בפיתוח מיומנויות לימוד ובמתן תמיכה רגשית ראשונית ובמידה פחותה בהרבה בשילובם החברתי ובהחלשת תחושת הבדידות. ממצאים נוספים מראים כי ההתאמות העיקריות שביקשו הסטודנטים הינן זמן נוסף לביצוע מטלות, אפשרות לפרוס את המטלות על פני זמן רב יותר מן המקובל וקבלת מועד נוסף לבחינות.

ממצאי המחקר שעלו מתוך השאלונים שמילאו 70 החונכים מצביעים על מכלול המענים הניתנים במסגרת החונכות: סיוע בארגון, בתכנון ובביצוע מטלות הלימוד, הקניית מיומנויות חברתיות, תמיכה רגשית וסיוע בפנייה לבקשת התאמות אישיות בלימודים ובהיבחנות. ניתוח הנתונים שעלו מתוך הראיונות עם ארבעת הרכזים מצביעים על הצורך בפיתוח הכשרה מובנת לחונכים למן תחילת עבודתם בתכנית ובעיקר על מחסור במשאבי זמן וידע של הרכזים לטובת עבודה מערכתית אשר תכליתה העלאת המודעות של הסגל האקדמי והמנהלי להתאמות הנגישות הנחוצות לסטודנטים אלה במוסדות להשכלה גבוהה והסברה לשם צמצום הסטיגמה המיוחסת לאנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית (שור, 2015).

התכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב כחקר מקרה

דקאנט הסטודנטים ע"ש רות ואלן זיגלר, באוניברסיטת תל-אביב הינו גוף אוניברסיטאי הדואג לרווחת כלל הסטודנטים ומהווה מרכז תמיכה "שמתמחה במתן סיוע לתלמיד ולמוסד באמצעות אנשים בעלי ידע וניסיון מתאימים ובמידת הצורך בהתייעצות עם בעלי מומחיות ספציפית והכל בשיתוף עם התלמיד" . דקאנט הסטודנטים מחולק לשבעה מדורים מובחנים לרבות, המדור למלגות, מעונות, הלוואות, וסיוע כלכלי, המדור ללקויות למידה, המדור לייעוץ לבחירת מקצוע ומסלול לימודים, המדור לפיתוח קריירה, המדור למעורבות חברתית, המדור לקידום הסטודנט והמדור הפסיכולוגי. יתר על כן, ב- 13.05.15 נחנך מרכז לנגישות ותמיכה לימודית לסטודנטים עם מוגבלויות ע"ש מיה ומילה פנקס, בתוך בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. מרכז זה משויך למדור לקידום הסטודנט בדקאנט וכולל עזרים טכנולוגיים משוכללים ומגוונים, המאפשרים גישה נוחה ואופטימאלית לחומרים אקדמיים.

מבין מכלול השירותים המגוונים הניתנים בחסות הדקאנט, התכנית להשכלה אקדמית נתמכת לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית משויכת לשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל-אביב ומופעלת על-ידי חברת "נתן", זכיינית של משרד הבריאות. ברמה המערכתית, הפיקוח המקצועי על התכנית להשכלה אקדמית נתמכת הוא של המנהלת הארצית לתחום השכלה, חונכות ופנאי באגף השיקום של משרד הבריאות בעוד שברמת המוסד האקדמי, רכזת התכנית להשכלה אקדמית נתמכת פועלת תחת סמכותם של ראש השירות הפסיכולוגי בדקאנט הסטודנטים ושל הרכז הארצי לשירותי חונכות אקדמית בבריאות הנפש מטעם חברת "נתן".

מתוך ראיון שערכתי עם רכזת התכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב בחודש מארס 2016, עולה כי משתתפים בה חמישה עשר סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, הרשומים לכל הפחות לחצי מתכנית הלימוד, כאשר טווח הגילאים נע בין 25 ל-42 והגיל הממוצע עומד על 30 שנים. מרבית הסטודנטים בתכנית זו, לומדים לקראת תואר בוגר בעוד שחלק קטן מהם לומד לקראת תואר מוסמך. מרביתם לומדים בפקולטות למדעי הרוח ולמדעי החברה אך ישנם אי אלו סטודנטים הלומדים מדעים מדויקים ואומנות. מבחינה מגדרית, מספר הסטודנטים דומה במידה רבה למספר הסטודנטיות. מרבית הסטודנטים בתכנית זו מממשים את זכאותם לשירותים נוספים מתוך סל השיקום כמו: דיור, תעסוקה, שירותים חברתיים ורובם נתמכים על-ידי משפחתם או בן/בת הזוג. כלל הסטודנטים בתכנית זו, מלווים על-ידי פסיכיאטר או/וגם פסיכולוג בקהילה ונדרשים לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית כחלק מהליך קליטתם לתכנית. כלל

המידע האישי על הסטודנטים המשתתפים בתכנית נשמר בשירות הפסיכולוגי ואינו מועבר לגורמים אחרים באוניברסיטה.
מי שאמונה על התכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב, מזה כשנה, הינה מרפאה בעיסוק בהכשרתה ובעלת ניסיון תעסוקתי עשיר בתחום בריאות הנפש. מתוקף תפקידה, היא אחראית על הליך הקליטה של הפונים או המופנים אליה על מנת לבחון עמם את האפשרות לקבלת חונכות אקדמית למשך לימודיהם. פרופילים שונים של מועמדים לתכנית להשכלה אקדמית נתמכת מגיעים לפתחה של רכזת החונכות: רוב הפונים כבר התנסו בעברם בלימודים אקדמיים ונשרו מהם אף יותר מפעם אחת, אחרים לאו דווקא התנסו בלימודים אקדמיים אך חוו אשפוזים פסיכיאטרים ומקבלים שירותים הכלולים בסל השיקום ומתוך כך הם מגלים נכונות גבוהה למצות את זכאותם לחונכות אקדמית. לבד מזאת, ישנם אי אלו פונים שטרם ביצעו את ההליכים הנחוצים לבחינת זכאותם לסל שיקום ובמעמד הפנייה הראשונית לרכזת, מקבלים ממנה את המידע הנחוץ לרבות הפנייה לגורמים בקהילה ולטפסים הרלוונטיים בזיקה למיצוי זכויותיהם.
התאמת נגישות השירות העיקרית המיועדת לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית הינה חונכות אקדמית הניתנת נכון לשנת הלימודים תשע"ו על-ידי חמש חונכות, הלומדות לקראת תואר מתקדם בתחום טיפולי או/וגם בעלות ניסיון תעסוקתי בעבודה עם אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. החונכות כוללת הקנייה ושיפור של הרגלי למידה ואסטרטגיות למידה, רכישת מיומנויות יעילות לניהול הזמן, תמיכה רגשית ראשונית, פיתוח מיומנויות חברתיות, סיוע בהתמצאות במרחבי הקמפוס, היכרות עם השירותים לסטודנט ומתן עזרה בהליכים בירוקרטיים. זולת החונכות, הסטודנטים בתכנית זו, יכולים לבקש התאמות אישיות בלימודים ובהיבחנות על סמך חוות דעת פסיכיאטרית ולהפנות את הבקשות לרכזת החונכות. הרכזת מחתימה את מנהל השירות הפסיכולוגי בדקאנט הסטודנטים על הבקשה להתאמה אישית ומגישה אותה לוועדת ההוראה של החוג או הפקולטה בו לומד הסטודנט וכן עורכת מעקב בדבר החלטתה. יודגש כי הליך זה נמצא אופייני לתכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב ואינו בהכרח נהוג במוסדות אקדמיים אחרים בהם פועלת תכנית זו.

ההתאמות השכיחות בלימודים ובהיבחנות לבקשתם של הסטודנטים המשתתפים בתכנית זו באוניברסיטת תל-אביב, הן דחיית המועד להגשת עבודה בקורס, הארכת זמן בבחינות, היבחנות בכיתה שקטה וחיסורים מעל המכסה המותרת בקורסים. לרוב, הבקשות מתקבלות על רקע השלכותיה של המגבלה הנפשית על התפקוד האקדמי של הסטודנט לאורך מסכת לימודיו. במקרים בהם, לסטודנט לקות למידה או/וגם הפרעת קשב וריכוז, הוא רשאי לבקש התאמות אישיות בלמידה ובהיבחנות דרך המדור לאבחון ולטיפול בלקויות למידה בדקאנט הסטודנטים.

לסיכום

שירותי ההשכלה הגבוהה בעבור סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית מונגשים באמצעות השתתפותם בתכנית להשכלה אקדמית נתמכת המשויכת לשירות הפסיכולוגי ומסתמכת בעיקר על חוק שיקום נכי הנפש בקהילה-התש"ס-2000. בתוך כך, מרבית ההתאמות האישיות בלימודים ובהיבחנות ניתנות על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מהקהילה. נמצא כי עיקר עבודתן של רכזת התכנית להשכלה אקדמית נתמכת ושל החונכות הוא בייעוץ וליווי פרטני ברמת המניעה השניונית לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, אשר ערכה לא יסולא בפז. הווה אומר, מרבית הסטודנטים המגיעים לפתחה של רכזת התכנית להשכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל-אביב, כבר נשרו מספר פעמים מהלימודים האקדמיים עקב אשפוזים ממושכים, בגין החרפת התסמינים, בשל תופעות לוואי של הטיפול התרופתי או מכיוון שלא ידעו על זכאותם לחונכות אקדמית.

יודגש כי על מנת שסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית אכן יקבלו את התאמות הנגישות הנחוצות להם, חייבת להתבצע עבודה רב-מערכתית, פרו-אקטיבית ומקיפה לצמצום הסטיגמה לרבות, חינוך והסברה לשינוי סיסטמתי של תפיסות חברתיות שגויות אך למצער שגורות (לכמן, 2007; שור, 2015; שטרוך, שרשבסקי, בידני-אורבך, לכמן, זהבי ושגיב, 2007). זאת ועוד, הטמעת תהליכים, ערכים ואקלים מיטבי במוסדות להשכלה גבוהה עבור המגוון האנושי הלומד בקמפוס לרבות סטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, מצריכה מהמורשים לנגישות השירות ליזום ולהנחות היוועצויות קבוצתיות, ארגוניות וקהילתיות לסגל האקדמי, לסגל המנהלי ולצוות הבין-מקצועי בדקאנט הסטודנטים. בתוך כך, הקמת צוותי עבודה וחשיבה, הנחיית סדנאות המקנות כלים ומיומנויות למתן שירות נגיש לסטודנטים עם מוגבלות בכלל ולסטודנטים עם מוגבלות נפשית בפרט (גרטל ולירון,2011). על אחת כמה וכמה אמורים הדברים לאור הממשקים המובהקים בין השירותים המרובים המוצעים לסטודנטים עם מוגבלויות בדקאנט הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב.

כמו כן, כחברה מכילה, הוגנות ושוויונית נדרשים אנו ל-"תכנון לכל" (Universal Design), הווה אומר, לראייה הוליסטית, אינטגרטיבית וגמישה על נגישות סביבתית כוללת אשר מתוכננת במודע ובשיטתיות על מנת לפנות לכלל באי הקמפוס ובתוך כך למגוון האנושי אשר בהכרח "חוצה" את שבעת מדורי הדקאנט של המוסדות האקדמיים. רתימת הארגון בכללותו לשירות נגיש לסטודנטים עם מוגבלות נפשית נדרשת על מנת להסיר מכשולים תודעתיים דוגמת הסטיגמה המונעת השתתפות שוויונית ומלאה של סטודנטים עם מוגבלות נפשית בחיים הסטודנטיאליים. על אותו משקל, על מרכזי התמיכה במוסדות להשכלה גבוהה לאמץ תפיסה רוחבית של המוגבלות הנפשית אשר תיקח בחשבון גם נגישות פיזית וחושית לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית לרבות הקצאת מרחבים שקטים בקמפוס על מנת לאפשר אגירת כוחות נפש, דאגה לפתחי אוורור במרחבים הומי-אדם ועיצוב המרחב הסביבתי באופן פשוט, מופחת גירויים מסיחים וכזה המאפשר התמצאות אינטואיטיבית כחלק אינטגראלי מהנגישות לסטודנטים אלה.

אחתום בהמלצה ליצירת רצף שירותים טנטטיבי בעבור אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית וזכאים לסל שיקום מביטוח לאומי על מנת לקדם את הכלתם בחברה הישראלית לאורך מעגל החיים. אפשר לדרג את המסגרות ומכלול השירותים על פני רצף אשר בראשיתו מצויים בוגרי ובוגרות לימודי החובה במסגרות חינוכיות ייעודיות לתלמידים המתמודדים עם מוגבלות נפשית לרבות בתי ספר הממוקמים במרכזים לבריאות הנפש, המשכו בהשתתפותם במכינות ללימודים על תיכוניים המיועדות לבוגרם צעירים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ומטרתן להכין אותם ללימודים גבוהים במסגרת מכילה ותומכת דוגמת "אשנב" – זכיינית של משרד הבריאות, לאחריו השתתפות בתכנית להשכלה אקדמית נתמכת לרכישת השכלה גבוהה באמצעות חונכות אקדמית והתאמות בלימודים ובהיבחנות ולקראת תום מסכם הלימודים או אף במהלכה, הפניית הסטודנטים להכוון תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות דוגמת "רבדים", זכיינית של המטה לשלוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה.

הבנייה זו לבטח נתונה לבחירותיו האישיות של כל אדם אשר סולל בזכות ולא בחסד את דרכו שלו על סמך נטיות ליבו, מאפייניו, ערכיו, אמונותיו וצרכיו הסובייקטיביים. כמו כן, יודגש כי תכניות מכוונות-החלמה צריכות לתמוך בשאיפות של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית להשלמת לימודי יסוד, להשגת תעודת בגרות, לרכישת השכלה גבוהה, להשתלבות בשוק התעסוקה, לבניית זוגיות ולהקמת תא משפחתי ובה-בעת לתמוך גם במי שבוחרים להתגורר בבתים לחיים ולעבוד במסגרות עבודה שיקומיות-מוגנות. בין כך ובין כך, יש הכרח לתכלל ולתאם בין ריבוי הגורמים ומכלול השירותים המבוזרים במרכזי התמיכה במוסדות להשכלה גבוהה ובקהילה ולעודד עבודת צוות טראנס-דיסציפלינרית במטרה לשלב ידע ומיומנויות בין תחומי הדעת השונים לשם הסרת מכשולים המעכבים את השתתפותם השוויונית והפעילה של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית בישראל בכל מישורי החיים לרבות בחיים הסטודנטיאליים ובמרחבי הקמפוסים.

מאמר זה פורסם בגיליון אוגוסט של מגזין שכולו טוב. הכותב הנו בעל תואר שני בייעוץ חינוכי עם התמחות בחינוך המיוחד ובוגר התכנית להכשרת מורשים לנגישות השירות במכון מגיד, מיסודה של האוניברסיטה העברית.

מקורות

 

ברלב, ל. קרן-אברהם., י. הבר, י ואדמון-ריק, ג. (2015). אנשים עם מוגבלות בישראל 2015. ירושלים: לשכת הפרסום הממשלתית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

גרטל, ג. ולירון, נ. (2011).שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: תפיסה, הטמעה והדרכה בארגונים. ירושלים: לשכת הפרסום הממשלתית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

הדס לידור, נ. ולכמן מ.(2007).שיקום והחלמה בבריאות הנפש – קריאה מנקודות מבט שונות: פרקטיקה, מדיניות ומחקר. כפר יונה: ליתום.

זק"ש, ד. ושרויאר, נ.(2009).נגישות אקדמית, אנושית ופיזית כמאפשרת את השתתפותם של סטודנטים/יות עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה, דוח מחקר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), תשכ"ב-1962,(תיקון מס' 18), התשע"ו-2016.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), התשנ"ח-1998, ספר החוקים, 152.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) 1998), התשנ"ח-1998, (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005

חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000), התש"ס-2000, ספר החוקים, 1746, 231.

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע"ו-2016. אושרו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ב-22.3.16.

טנא-רינדה, מ. (2009). נגישות השכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות פסיכיאטרית. עבודה לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה במדעי הרווחה והבריאות". חיפה: אוניברסיטת חיפה.

לכמן, מ. (2007). אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית: נגישות והשתתפות. עניין של גישה(5), 49-52.

משרד הבריאות.(2013). בריאות הנפש בישראל-שנתון סטטיסטי 2012. ירושלים: לשכת הפרסום הממשלתית.

נאון, ד., שטרוסברג, נ.,  בן-שהם, א., הרן, ד., פריאור, ר. וגאליה, ד.(2012). בעלי מוגבלות בגיל העבודה בישראל: שכיחות באוכלוסייה, מאפיינים ומצב תעסוקה. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי: מינהל, המחקר והתכנון ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.

פלדמן, ד. ובן משה, א. (2006). אנשים עם מוגבלות בישראל. ירושלים: לשכת הפרסום הממשלתית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

רייטר, ש. (2007). נגישות – רקע קונספטואלי. בתוך: ד. פלדמן, י. דניאלי-להב וש. חיימוביץ (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21 (עמ' 81-108). ירושלים: לשכת הפרסום הממשלתית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

שגיב, נ. ושטרוך, נ. (2007). השכלה אקדמית נתמכת לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, האגף לפיתוח שירותים, מינהל המחקר והתכנון.

שור, ר. (2015). הערכת תוכנית החונכות האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה עבור אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, קרן המחקרים.

שטרוך, נ., שרשבסקי, י. בידני-אורבך, א. לכמן, מ. זהבי, ט. ושגיב נ. (2007). סטיגמה אפליה ובריאות הנפש בישראל: סטיגמה כלפי אנשים שחלו במחלה פסיכיאטרית וכלפי טיפול נפשי. ירושלים: מכון ברוקדייל, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות.

שטרוך, נ., שרשבסקי, י., נאון, ד., דניאל, נ. ופישמן, נ. (2009). אנשים עם בעיות נפשיות קשות בישראל-ראייה משולבת של מערכות השירותים. ירושלים: מכון ברוקדייל.

שרשבסקי, י. (2015). השיקום הקהילתי בבריאות הנפש בישראל. בתוך: א.דבדבני, מ.חובב, וק.פלדמן (עורכים). מהדרה להכלה: החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל (עמ' 71-101). חיפה: כרמל.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013.

Manthey, T. J., Goscha, R., & Rapp, C. (2015). Barriers to Supported Education Implementation: Implications for Administrators and Policy Makers. Administration and Policy in Mental Health and Mental Health Services Research, 42(3), 245-251. doi: 10.1007/s10488-014-0583-z.

 

 

 

 

 

 

 

 

הרפורמה בבריאות הנפש – סיכונים וסיכויים
אורי אבירם ושגית אזארי-ויזל
-
22.03.2016