המגזין

דו"חות שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בקבוצת שכולו טוב

ד"ר אמיר טל
-
03.04.2017

מקבלי השירות בבריאות הנפש מכירים באופן אישי ובלתי אמצעי את הדרכים שבהן מערכות השיקום בריאות הנפש כיום עוזרות להם ולקבוצת השווים שלהם, את הדרכים שבהן מערכות השיקום נכשלות ואת הדרכים שבהן מערכות השיקום אלה יכלו להיות טובות יותר במתן ידע, מעורבות ותמיכה במסעות ההחלמה שלהם. מעורבות והשתתפות בתהליכי קבלת החלטות בקרב מקבלי השירות בבריאות הנפש מהווה את אחד מהמפתחות המרכזיים לקידום תהליכי השיקום וההחלמה והכללתם בתהליכי קבלת החלטות במסגרות בשיקום, משפרות את הזהות הארגונית ואת המוטיבציה הקולקטיבית למתן שירות מוכוון-החלמה. מתוך הכרה בחשיבות ובתרומה של קולם של מקבלי השירות ומתוך אמונה בכך שידע מניסיון הנו שווה בחשיבותו ובערכו לידע מקצועי אנו חותרים לקדם את מעורבותם של מקבלי השירות בכל צמתי קבלת ההחלטות בקבוצה. בהמשך לכך, על מנת לקדם יצירה משותפת של שירותים נגישים יותר, מכבדים, מעצימים ויעילים יותר, חשוב לנו לבחון את שביעות הרצון של מקבלי השירות משירותי השיקום שאנו מספקים ואת ההשפעה של שירותים אלה על מדדי שיקום והחלמה. בחודשים האחרונים העברנו שאלוני שביעות רצון למדגם של מקבלי השירות בתחומים השונים. במאמר קצר זה אציג את ממצאי הסקר ואת המסקנות העיקריות העולות ממצאים אלה.

עיקרי ממצאי סקר שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בתחומי התעסוקה בקבוצת שכולו טוב

מטרתו של השיקום התעסוקתי היא לסייע לאנשים עם מוגבלויות לפתח את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם ולהתקדם על פני רצף אפשרויות התעסוקה. מהספרות המקצועית עולה כי מידת הניידות בין אפשרויות התעסוקה בקרב אנשים המתמודדים עם תיוג ומוגבלויות נפשיות הנה נמוכה וזאת למרות ששיעור ניכר מהמועסקים בתעסוקה מוגנת רוצים ומסוגלים להשתלב בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. בנוסף, למרות התפתחות של מודלים מבוססי ראיות בתחום התעסוקה הנתמכת בשוק החופשי, שיעור גבוה מן המתמודדים אשר עוברים לתעסוקה נתמכת אינם מצליחים לשמור על עבודתם לאורך זמן. לכן, ישנה חתירה מתמדת לפיתוח של מודלים יעילים לקידום ההשתלבות התעסוקתית של מתמודדים בשוק החופשי.

מודל התעסוקה של קבוצת שכולו טוב חותר לסייע למקבלי השירות בתחומי התעסוקה השונים להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי ולהשתלב בשוק העבודה תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים. מודל זה מציע טווח רחב של אפשרויות תעסוקה, אימון והכשרה המתקיימות במקביל, לבחירת המתמודד על פי רצונו האישי, בליווי מקצועי רציף. כל זאת, במטרה לסייע למתמודד להשתלב בהצלחה בעבודה המתאימה לו בשוק החופשי ולהתמיד בה לאורך זמן. הרציונל של המודל הוא כי התנסות במגוון סוגים של עבודות בשכר – בהתאם לרצון האישי, הכישורים, הצרכים והבחירות של האדם – הנן מרכיב חשוב בפיתוח יכולת להשתלב בשוק העבודה התחרותי לאורך זמן.

קבוצת שכולו טוב נותנת שירות של הכשרה תעסוקתית לכ-2800 זכאי סל שיקום באמצעות 7 מותגים שונים: מפעלים משלבים,  ערכותי, קפה טוב, סיפור חוזר, כוורת, כלב טוב ודנדשה.

על מנת לבחון את מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות בתחומי התעסוקה השונים, הועבר סקר שביעות רצון למדגם של 193 מקבלי שירות במסגרות ההכשרה התעסוקתית המוגנת, כאשר חלקם נמצאים בשלבי השתלבות התחלתיים בשוק העבודה. הסקר מולא באופן עצמאי על ידי המשתתפים (באמצעות מחולל השאלונים של גוגל). להלן ממצאי הסקר המרכזיים.

ממצאים מרכזיים

נתונים דמוגרפיים: המדגם כלל 193 מקבלי שירות מהתחומים השונים בקבוצה. הגיל הממוצע של משתתפי הסקר היה 40, כאשר 51% מהמשיבים היו גברים ו-49% נשים. בנוסף, מהסקר עלה כי רוב המשתתפים (74%) היו רווקים, 13% היו גרושים ו- 11% היו נשואים. רוב המשיבים (54%) גרו באזור המרכז ו-35% גרו באזור הצפון. בנוגע למידת העצמאות בתחום הדיור, עלה כי 44% גרו בדיור עצמאי שאינו במסגרת סל-שיקום והשאר גרו במסגרות של דיור בקהילה (דיור מוגן, קהילה תומכת או הוסטל). בנוסף עלה מהסקר כי כמעט שליש מהמשיבים לא סיימו 12 שנות לימוד ורק 17% היו עם תעודות בגרות. בנוגע לנתוני התעסוקה, 58% מהמשיבים מקבלים שירות בקבוצה בין 0-2 שנים, 22.8% בין 2-4 שנים ו-19% מקבלים שירותי שיקום תעסוקתי בקבוצה חמש שנים ויותר. בממוצע, משתתפי הסקר שהו 4 שעות ביום במסגרת התעסוקתית.

להלן הפילוח של משתתפי הסקר לפי התחומים בקבוצה:

שביעות רצון מהשירותים: החלק הראשון שבחן את מידת שביעות הרצון של משתתפי הסקר משירותי השיקום התעסוקתי,  כלל היגדים כגון "אני מרוצה מהמסגרת התעסוקתית שלי", "אני מרוצה מהצוות במסגרת התעסוקה", "אני נהנה במסגרת התעסוקה" ו"אני שמח לפגוש את החברים שלי במסגרת". הממצאים בחלק זה מצביעים על שביעות רצון גבוהה… כך למשל, 80% דיווחו כי הם מרוצים (במידה רבה ומידה רבה מאוד) ממסגרת התעסוקה, 71% דיווחו כי הם נהנים במסגרת, 91% דיווחו כי הם מרוצים מאוד מהצוות (60% במידה רבה מאוד ו-31% במידה רבה), ו-75% דיווחו כי הם שמחים לפגוש את חבריהם למסגרת התעסוקה. בהמשך לכך, 67% ממשתפי הסקר דיווחו כי הם מרגישים שהם לומדים דברים חדשים במסגרת התעסוקה, 62% העידו כי הם עוסקים בתחומים שמעניינים אותם לעומת 30% שדיווחו על מידה בינונית של עניין בהקשר זה. רוב המשיבים (67%) דיווחו כי הם מרגישים שהם עומדים ביעדים שלהם בתעסוקה; יעדים אשר הם הציבו לעצמם כאשר הם בנו את התכנית השיקומית התעסוקתית שלהם (65% דיווחו כי היו שותפים במידה רבה ורבה מאוד בבניית התכנית השיקום). כאשר המשתתפים נשאלו לגבי דמי השיקום שהם מקבלים, 28% דיווחו על שביעות רצון מועטה ומועטה מאוד מדמי השיקום, כאשר 30% העידו על שביעות רצון בינונית ו41% על שביעות רצון גבוהה מגובה דמי השיקום. בהמשך לכך, כאשר המשתתפים נשאלו האם היו רוצים להשתלב בעבודות בשוק החופשי, 59% דיווחו כי היו מאוד רוצים בכך ו-16% דיווחו על רצון מועט להשתלב בשוק החופשי. בנוסף, המשתתפים דיווחו כי מרגישים שהמסגרת התעסוקתית מכשירה אותם לעבודות בשוק החופשי במידה רבה (35%) ורבה מאוד (23%), לעומת 25% שדיווחו על מידה בינונית של הכנה לעבודות בשוק החופשי. לבסוף,  73% העידו כי הם לא התנסו במהלך ההכשרה שלהם בעבודות שלהם בשוק החופשי. רוב המשתתפים (60%) היו מרוצים מחייהם בעת מילוי השאלון, ו-67% הרגישו תקווה לגבי עתידם.

עדויות של מקבלי השירות

בסוף הסקר המשתתפים נשאלו האם יש להם הערות או מחשבות על השירות שהם מקבלים.

להלן מחשבות והערות נבחרות:

·         "אני מחכה ללקוחות ולהרוויח משכורת סבירה"

·         "אני רוצה להתקדם בעתיד לתעסוקה נתמכת"

·         "יש לשפר קביעות של אנשי צוות, מתן מענה מהיר יותר לחוסרים בדוכן"

·         " הייתי רוצה שיהיה עבודות אחרות וחדשות במפעל"

·         " יותר תמיכה והכלה בתעסוקה הנתמכת עצמה"

·         "לתחושתי, ימי ההכשרה לא תמיד מתאימים בתוכן לסוג האנשים שעובדים במפעל, ואולי כדאי את המשאבים להשקיע בפעילויות יותר חברתיות/כיפיות"

·         הייתי רוצה לקבל עוד כמה כלים איך וליווי של הצוות בחיפוש עבודה בשוק החופשי כמו כן לעבוד על תכנית שיקום שאציב לעצמי יחד עם המלווה שלי"

·         "לימודים בקורס מחשבים מתקדם ויותר כסף"

·         "התנסויות במקומות עבודה רגילים כדי לראות איך זה"

·         "הכשרה מינימלית בעוד דברים חוץ ממכירת ספרים, עוד מסיבות ואירועים במסגרת העבודה, עדכון מערכת המחשב למשהו קצת יותר נוח.

·         "אני מרוצה מהעבודה בסיפור חוזר ומקווה להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי בעזרת תעסוקה נתמכת"

דיון והמלצות

מהסקר עולה כי באופן כללי שביעות הרצון של מקבלי השירות מההכשרה התעסוקתית בתחומים השונים הנה גבוהה וכי רוב המשתתפים ציינו כי הם רוצים להשתלב בעבודות בשוק העבודה. לנוכח העובדה כי רוב המשיבים אינם התנסו בעבודות בשוק העבודה וכי גם בחלק של ההערות מספר משתתפים ציינו שהם חושבים כי התנסות בשוק העבודה במהלך תקופת ההכשרה הייתה מסייעת להם, יש לבחון נושא זה ולתת לו מענה. בנוסף, למרות שרוב המשתתפים ציינו כי היו שותפים להכנת התכנית השיקומית שלהם, יש לחתור כי המעורבות בבניית התכנית והמעקב אחרי תוצאותיה יהיו קרובים יותר ל-100%. עיקרון זה מתיישב עם הספרות המקצועית המצביעה על כך כי מעורבות של מקבלי השירות משפרת את תוצאות השיקום ומקדמת תהליכי החלמה והשתלבות. באופן ממוקד יותר, הגדלת המעורבות של מקבלי השירות בבניית התכנית השיקומית שלהם וכן בהיבט הרחב יותר במסגרת שלהם ובקבוצה באופן כללי, הנו יעד מרכזי בשנת 2017. לכן, יש לשים את הדגש על היבט זה ולבחון אותו באופן ממוקד באמצעות מעקב חודשי/רבעוני. לנוכח העובדה כי יש קשר חזק בין רמת השכלה להצלחה בהשתלבות בעולם העבודה, וכי חלק גדול מן המשתתפים הנם חסרי השכלה, יש לעודד את מקבלי השירות לפנות לאפיקים של השלמת השכלה ולימודים גבוהים. בחלק של התשובה הפתוחה, הרבה משתתפים ציינו כי דמי השיקום אינם מספיקים להם וכי הם היו רוצים לראות שיפור בהקשר זה. אמנם נושא התגמול בזמן ההכשרה עומד לפתחם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, יש להתייחס לנושא זה בשיחות פרטיות ובפגישות צוות של מקבלי השירות, ולהמשיך ולחשוב על דרכים יצירתיות להגדיל את דמי ההכשרה עד לזמן היציאה לשוק העבודה.

בהיבט המתודולוגי, בסקר הבא מומלץ למפות את הממצאים לפי כל אחד מהתחומים. בנוסף, יש להעביר את השאלונים גם למקבלי השירות שמקבלים שירותי תעסוקה נתמכת, ולא רק שירותי הכשרה תעסוקתית כפי שנעשה בסקר זה. לבסוף, יש לבחון אפשרות של העברת מיקרו-סקרים באופן דיגיטלי מספר פעמים בשנה, דבר אשר יסייע באיתור צרכים במהלך השנה, בלי צורך לחכות שנה שלמה עד לקבלת התוצאות.

עיקרי ממצאי סקר שביעות רצון בקרב מקבלי השירות בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב

הקדמה

מהספרות המקצועית עולה כי למרות ההתקדמות בעשורים האחרונים במדיניות, במחקר ובפרקטיקה בשירותי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש בעולם ובישראל, עדיין שיעור ניכר מקרב אנשים עם מוגבלות נפשית מדווח על בדידות והדרה בתחומי החיים העיקריים. אחת מהדרכים היעילות לצמצם את תחושת הבדידות וההדרה החברתית היא קידום השתתפות בפעילויות פנאי וחברה. כך למשל, נמצא כי השתתפות בפעילויות חברה ופנאי מקדמות העצמה ושליטה בחיים, משפרות קשרים חברתיים בין-אישיים, מחזקות הכללה חברתית ומסייעים בבנייה מחדש של זהות חיובית תוך צמצום סטיגמה עצמית.

קבוצת שכולו טוב חותרת ליצירת הזדמנויות מקצועיות להשתלבות האדם בקהילה, והזדמנויות לבילוי הנאה ופנאי תוך קידום תהליך שיקום חברתי והחלמה אישית תוך עיצוב וחיזוק מיומנויות וקשרים חברתיים. בנוסף לכך, קבוצת שכולו טוב חותרת לייצר שינוי חברתי, לצמצם את הסטיגמה ולהגביר את הנגישות בנושא בריאות הנפש. כל זאת על מנת להסיר חסמים להשתלבות בקהילה ויצירת שירות חברתי דיפרנציאלי, חדשני ומותאם הן ברמה המקצועית והן ברמה הכלכלית.

תכניות התרבות, הבילוי והפנאי בקבוצת שכולו טוב מתפרשים על פני יישובים רבים וניתנים לאלפי משתתפים במגזרים השונים ברחבי הארץ. התוכניות פועלות לקיום מפגשים חברתיים איכותיים ומגוונים, על מנת להגביר עצמאות חברתית, עשייה מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי, השתלבות ומעורבות מלאים בקהילה וחוויה חברתית חיובית באופן נורמטיבי לחלוטין.

במסגרת שירותי החברה והפנאי בקבוצת שכולו טוב ניתנים שלשה שירותים מרכזיים:

"סווא" שירות חברתי הניתן במגזר הערבי. השירות מתפרש על פני מספר מרכזי פעילות ברחבי הארץ ונותן שירות למספר משתתפים גדול מהמגזר. מטרת התכנית הינה קידום עצמאות חברתית על ידי גיבוש זהות אישית, חברתית וקהילתית.

למשתתפי התכנית מוצעות 3 פעילויות בשבוע, חלקן מתקיימות בתוך מרכז הפעילות וחלקן בקהילה החופשית. מגוון הפעילויות הינו רחב וכולל העצמה, שיתוף המשתתפים, חלוקת תפקידים ואחריות- תוך פיתוח עצמאות אישית.

תכנית "יאללה מבלים אחרת" מיועדת למשתתפים שמטרתם המרכזית הינה בילוי, השתתפות בפנאי משמעותי ונעים, היכרות עם אנשים חדשים, הפגת בדידות וכמובן – הנאה. התכנית כוללת שלוש פעילויות מדי שבוע תוך הנגשה כלכלית, אנושית וקוגניטיבית. מגוון הפעילויות הינו רחב וכולל: ארוחות בוקר, סרטים, הצגות, מסיבות, טיולים, בתי קפה, מסעדות, אירועים שונים, משחקי ספורט, התנדבות בקהילה, מפגשים חווייתיים, מוזיאונים, מופעים, בידור, מוסיקה, מפגשי הכרות, פארקי מים, פארק שעשועים, באולינג, תערוכות ועוד.

"מבלים פלוס" מיועד למשתתפים שמטרתם כפולה: בילוי ושיפור מיומנויות חברתיות דרך חוויה נורמטיבית. במסגרת התכנית מוצעים למשתתפים מגוון פעילויות רחב בקהילה; מפגשים סגורים בהם ניתן דגש על פיתוח ההיבטים החברתיים בחיי המשתתפים באמצעות השתתפות בסדנאות העצמה והרצאות והצטרפות לקבוצות עניין ממוקדות; וליווי אישי הכולל בניית תכנית שיקום פרטנית, ודגש על קבלת כלים להשתלבות בחיים בקהילה.

הפעילויות מועברות על ידי מומחים בתחומם ומתמקדות בפיתוח מיומנויות חברתיות משמעותיות ונורמטיביות, באמצעות נושאים כגון: חשיבה חיובית, נראות וטיפוח, תקשורת בין אישית, זוגיות, מפגשי היכרות, ביטחון עצמי, זהות עצמית ועוד.

על מנת לבחון את שביעות הרצון של משתתפי התכניות השונות, מחלקת המחקר של הקבוצה, בשיתוף עם התחום החברתי ובהתייעצות עם משרד הבריאות, הכינה סקר קצר אשר הועבר למדגם מקרב מקבלי השירות. בחלק הבא אציג את הממצאים המרכזיים שעלו מסקר זה.

מטרת הסקר

מטרת הסקר הייתה לאסוף נתונים הנוגעים לשביעות הרצון של מקבלי השירות מהשירותים השונים ומידת ההשפעה האפשרית של השירות על מדדי החלמה והשתלבות בהקשר לעולם החברה והפנאי של מקבלי השירות. הסקר כלל דיווח עצמי באמצעות מענה על שאלות הסקר, של מדגם נוחות (N=151) של מקבלי שירות ב"יאללה", "מבלים פלוס" ו"סווא" (עם סיוע של איש/ת צוות במידת הצורך).

ממצאים מרכזיים

נתונים דמוגרפיים: הגיל הממוצע של משתתפי הסקר היה 40, כאשר 59% מהמשיבים היו גברים ו-41% נשים. בנוסף, מהסקר עלה כי רוב המשתתפים (61%) היו רווקים, 19% היו גרושים ו- 17% היו נשואים. בנוגע למידת העצמאות בתחום הדיור, עלה כי רוב המשיבים (58%) גרו בדיור עצמאי שאינו במסגרת סל-שיקום , ו-25% גרו במסגרות של דיוררר בקהילה (דיור מוגן או הוסטל). בהקשר למידת ההשכלה של המשתתפים עלתה תמונה לא מעודדת, כאשר כמעט שליש מהמשיבים לא סיימו 12 שנות לימוד ורק 37% היו עם תעודות בגרות. גם הנתונים התעסוקתיים הצביעו על מידה גבוהה של הדרה, כאשר 60% מהמשיבים שהו במסגרת הכשרה תעסוקתית (מסגרת מוגנת), 16% היו מחוץ לעולם העבודה ורק 24% עבדו בשוק החופשי.  לבסוף,  69% מהמשתתפים אינם צרכו שירותי פנאי וחברה במסגרת סל-שיקום מעבר לשירות שהם קיבלו בקבוצת שכולו טוב, אולם יותר מ-80% דיווחו שהם גם צורכים פנאי באופן עצמאי.

שביעות רצון מהשירותים: מטרת השאלות בחלק זה הייתה לבחון, במידת האפשר, את מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות מהתכנית ובאיזו מידה ההשתתפות משפיעה על מדדי שיקום והשתלבות שונים. כאשר המשתתפים נשאלו האם הם שמחים לפגוש את חבריהם המגיעים לפעילויות השונות, 82% ענו כי הם שמחים, במידה רבה (40%) ובמידההה רבה מאוד (42%) לפגוש את חבריהם. בהמשך לכך, 86% דיווחו כי הם הולכים בשמחה רבה ורבה מאוד לפעילויות השונות. אחד מהממצאים העקביים בספרות היא כי אנשים עם מוגבלות נפשית חווים בדידות רבה. בסקר זה, כמעט שליש מהמשתתפים (27%) דיווחו כי הם מרגישים בודדים. מן הצד האחר, 75% דיווחו כי הפעילויות השונות מסייעות להם להכיר אנשים חדשים. ממצא זה לא היה במתאם גבוה עם מציאת בן/בת זוג, כיוון ש- 61% מהמשתתפים דיווחו כי הפעילות לא סייעה להם בתחום זה. לנוכח העובדה כי אחת מהמטרות המרכזיות בפעילות הנה לפתח מיומנויות חברתיות, המשתתפים נשאלו האם הם מרגישים כי הפעילות אכן עוזרת להם בתחום זה. בתשובה לשאלה זאת, 63% דיווחו כי ההשתתפות בפעילות עזרה להם לפתח מיומנויות חברתיות, 27% דיווחו כי היא סייעה להם במידה בינונית ו-9% במידה מועטה. בהמשך לכך,  72% דיווחו כי הפעילות חיזקה להם את הביטחון העצמי. כאשר המשתתפים נשאלו על הקשר עם הרכז/ת החברתי/ת אשר מלווה אותם בשירות, 97% דיווחו כי הקשר עם הרכז/ת החברתי חשוב להם מאוד, ו-90% אמרו כי הם מרוצים מהליווי של הרכז/ת החברתי/ת שלהם. זאת ועוד, רוב המשתתפים (63%) היו מרוצים מחייהם בעת מילוי השאלון, ו-67% הרגישו תקווה לגבי עתידם. כאשר המשתתפים נשאלו כמה פעמים הם הגיעו לפעילויות השונות במהלך שלושת החודשים האחרונים, 40% דיווחו כי הם הגיעו לפעילות 15 פעמים ויותר, כאשר 14% הגיעו בין 5-10 פעמים ו-10% בין 10-15 פעמים. לבסוף, כאשר המשתתפים נשאלו מהן הסיבות המרכזיות להגעה לפעילות, 63% ציינו כי זה "כיף", 61% הגיעו על מנת לפגוש חברים, 48% על מנת להפיג שעמום ורק 16% על מנת להכיר בני זוג.

עדויות של מקבלי השירות

בסוף הסקר המשתתפים התבקשו לציין שני דברים חיוביים בשירות החברתי ושני דברים הדורשים שיפור. להלן מספר ציטוטים נבחרים.

דברים חיוביים:

·         "הפעילות מאפשרת לי לא להיות בודד היות ותהליך ההחלמה היה מאד ארוך ואיבדתי את כל החברים"

·         "נהניתי לבוא בכיף ללמוד דברים חדשים. במיוחד מציור, אומנות, צילום, דברים שמעניינים אותי באופן אישי. נהניתי להכיר את XXX – הרווחתי חברה לחיים!"

·         "לפגוש חברים. מחזקת לי את הביטחון העצמי."

·         "הרגשה כיפית שאפשר לצאת מהבית לראות חברים ולהרגיש שייכות".

·         "הטיולים עם חברי המועדון. הפעילויות שעושים לנו משחררות ונותנות לי הרגשה טובה".

·         "השירות משפר את המיומנות והתקשורת החברתית. השירות נותן מגוון פעילויות שמוסיפות גם להשכלה, לתבונה והבראת הנפש".

·         "הפנים המחייכות של הרכזים. הפעילות שנעשית".

·         "הזדמנות לצאת מהבית. הזדמנות להיות עסוקה במשהו אחר ממצבי הרפואי".

דברים הדורשים שיפור:

·         "להוזיל את עלות הטיולים"

·         "לעסוק יותר בנושא זוגיות"

·         "שיגיעו יותר אנשים לפעילות"

·         "עוד ועוד רעיונות חדשים לפעילויות טובות נוספות"

·         "גיל המשתקמים צריך להיות מעורב"

·         "משלוח של תמונה של התוכניה במקום באימייל בהודעה גם יותר נגיש"

·         "יש צורך בדף כללי התנהגות של החברים ומתן דגש על כבוד הדדי ועל התנהגות הולמת הן אחד כלפי השני ובכלל כלפי החברה"

·         "יותר עניין ומידע ותוכן. אותם אנשים צריך יותר גיוון באנשים שמגיעים"

דיון והמלצות

זהו הסקר הראשון שניערך בקרב מדגם של מקבלי השירות של התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב. מידת ההשתתפות בסקר מצביעה על כך כי ניתן להמשיך להעביר סקרים בקרב מקבלי השירות, וכי למרות המגבלות המתודולוגיות של סקרים מסוג זה, ניתן לקבל מידע אשר עשוי לסייע להבין את מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות ולשפר את השירות במידת הצורך. מהסקר עולה כי שביעות הרצון של מקבלי השירות מהפעילות, מהצוות ומקבוצת השווים הנה גבוהה. משיבי הסקר דיווחו כי השתתפות בפעילות מסייעת לביטחון העצמי ולמיומנויות החברתיות שלהם וכן להיכרות עם אנשים חדשים. בנוסף, תחושת הבדידות בקרב המשתתפים נמוכה בהשוואה למחקר הקיים בתחום. לנוכח התוצאות יש לקדם חשיבה על דרכים לפיתוח מיומנויות בתחום הזוגיות וכן להגדיל את מספר מקבלי השירות הצעירים (גילאים 18-35). בהיבט המתודולוגי, בסקר הבא יש למפות את הממצאים לפי כל אחד מהמודלים של הפעילות (יאללה מבלים אחרת, מבלים פלוס וסווא) וכן לתרגם את הסקר לשפה הערבית, כך שיהיה יותר נגיש למשתתפים שאינם דוברי עברית. לבסוף, יש לבחון אפשרות של העברת מיקרו-סקרים באופן דיגיטלי מספר פעמים בשנה, דבר אשר יסייע באיתור צרכים במהלך השנה, בלי צורך לחכות שנה שלמה עד לקבלת התוצאות.

תודות

תודות לענבר שנפלד, מנהלת התחום החברתי וענבל בועז, מנהלת השיקום בתחום החברתי על הסיוע בהכנת והעברת השאלון. תודה מיוחדת לורד שפיר-קיסר, מנהלת תחום השכלה, חונכות וחברה באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות על הליווי בבניית השאלון ועל ההצעות החשובות במהלך הדרך. תודה רבה למקבלי השירות אשר התנדבו למלא את הסקר ולאנשי הצוות שסייעו לאנשים שהיו זקוקים לסיוע במילוי השאלון. רוב תודות לשלי שוויצר, מתמחה במחלקת המחקר והפיתוח על הזנת נתוני השאלון למחשב. לבסוף, תודה גדולה להגר אלוש, סמנכ"ל השיקום בקבוצה על השותפות בחשיבה ובהפקה של דו"ח זה.

חשיפה
שמרי הדס גרונדמן. עמיתה מומחית ורכזת ליווי צרכנים נותני שרות.
-
27.04.2017
הזכות לבחור
צרכנית נותנת שירות בתכנית צרכנים נותני שירותים
-
08.02.2017
ממפעל מוגן למותג הכשרתי- המהפכה השקטה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות נפשית
עירד אייכלר
-
01.02.2017
מקולטנים לרשתות עצביות – עידן הגרייה המוחית בפסיכיאטריה
דוקטור איל דהן
-
23.01.2017
על חמלה עצמית והחלמה
מיטל רונן (MA)
-
02.12.2016
כלב טוב- שיקום תעסוקתי בעזרת כלבים
אילת היילוייל
-
02.11.2016
סודות בחברה: על חשיפה בפני עמיתים לצוות
דן שוחט
-
30.10.2016
מה שקולך הפנימי אומר, זה החופש שלך
גילי פרימרמן
-
21.04.2016
העדפה מתקנת ושילוב מתמודדים בשוק החופשי
גל זהר
-
14.04.2016
שיקום חברתי כמקדם שילוב והחלמה: מדיניות וחזון
ורד שפיר- קיסר
-
14.10.2015
"אחאים לנפגעי נפש" – עבודת דוקטורט של ד"ר רבקה מושונוב
ד"ר רבקה מושונוב
-
15.10.2015
מסע של 1,000 מייל מתחיל בסדנא קוגניטיבית קטנה
ד"ר אמיר טל
-
14.10.2015
מהתמודדות למומחיות מקצועית
מרים גולדברג
-
13.10.2015
להתאחות, ספרה של מיכל דסקל, המתארת את החיים בצל מחלתו של אחיה, שסבל מסכיזופרניה פרנואידית
מיכל דסקל
-
13.10.2015
התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית
ד"ר רנה בינה ועביר ותד
-
13.10.2015
התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT – בין תיאוריה לפרקטיקה
ירדן כהן
-
13.10.2015
קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש
אילאיל צין
-
13.10.2015